משימת מארס 2020 נחתה בהצלחה על פני השטח של מאדים ביום חמישי, 18 בפברואר, ונאס"א כבר משחררת תמונות מהממות ביופיין מכוכב הלכת האדום. בתמונה הראשונה אפשר לראות את פרוורנס צונח לאתר הנחיתה בזמן אמת. התמונה צולמה על ידי המקפת לסקר מאדים (MRO) שמקיפה את כוכב הלכת מאז 2006.
ביום שני, 22.2.21 בשעה 21:00 לשעון ישראל, נאס"א תשדר כמה מהתמונות והסרטונים שרובר זה הספיק לשלוח בימים האחרונים. ניתן לצפות בשידור הישיר כאן.
PIA24270-HiRISE_Captured_Perseverance_During_Descent.jpg
הנחיתה על מאדים ידועה גם בשם "שבע דקות של אימה", שכן לחללית יש שבע דקות לבלום ממהירות של כ-20,000 קמ"ש – מהיר פי עשרה מכדור רובה. מדובר במבצע הנדסי וטכנולוגי מורכב בהרבה מנחיתה על כדור הארץ או על הירח, שכן האטמוספרה המאדימית דלילה מכדי להשתמש במצנחים אבל צפופה מספיק כדי לייצר גרר, שמצריך שימוש במגיני חום כבדים. כדי להאט, הרובר פרסווירנס עשה שימוש במבערים, וארבע דקות לתוך הנחיתה, כשמהירותו עמדה על כ-1,500 קמ"ש "בלבד", פרש מצנח על-קולי ברוחב של ברוחב 21.5 מטרים. המצנח החדשני נקרא "על-קולי" שכן הוא נפרש בארבע עשיריות השנייה – פי שניים ממהירות הקול.
התמונה השנייה מדהימה עוד יותר: אחרי הפעלת המבערים ופרישת המצנח, הרובר הכבד שמשקלו 899 ק"ג, הורד לאדמת מאדים על ידי מערכת בשם עגורן שמיים. בעצם מדובר בסוג של תרמיל ריחוף, שמשתמש במבערים כדי לבלום את הכלי הקשור אליו. עגורן השמיים שימש גם להנחתה המוצלחת של הרובר קיוריוסיטי ב-2012 – אלא שאז לא היו מצלמות על העגורן והרגע הדרמטי הזה לא הונצח. אחרי שהנחית אותו בשלום, עגורן השמיים ניתק את פרסווירנס – והתעופף לו משם.
1-PIA24428-High-Resolution_Still_Image_of_Perseverances_Landing (1) (1).jpg
כשהוא (כמעט) לבדו בעולם חדש, הרובר המשוכלל החל לצלם את סביבתו. פרסווירנס מצויד בהמון מצלמות צבע, ולראשונה גם ברמקול שיאפשר לו להקליט את קולות מאדים, אבל מטבע הדברים הדבר הראשון שיש לעשות הוא לוודא שפרסווירנס נחת במקום בטוח. לכן התמונה הראשונה שנאס"א פורסמה היא תמונת שחור-לבן ממצלמת הסכנה השמאלית (Hazard Avoidance Camera A), אחת משתי מצלמות כאלה הממוקמות בקדמת הרובר ומשמשות לו כזוג עיניים לזיהוי מהמורות בדרך.
first.jpg
פרסרוורנס נחת באתר מיוחד במינו בשם מכתש ג'זרו, שקוטרו כ-50 ק"מ. ב-2007 זיהתה ה- MROשל נאס"א מינרלי חרסית במכתש. כאן בכדור הארץ, חרסית כזאת נוצרת כתוצאה מבליית מים. מאז הצטברו ראיות נוספות לכך שהמכתש היה בעבר אגם בעומק 250 מטרים, וכך זכה לשם ג'זרו – "אגם" בשפות הסלאביות.
המכתש עצמו נוצר מפגיעת מטאוריט, אלא שבעברו החם והרטוב של מאדים – הוא התמלא מים. הרובר יחקור את שתי הדלתאות שנוצרו משני הנהרות העתיקים שהובילו מים לאגם, מצפון וממערב, במחשבה שאם התקיימו אי פעם חיים מיקרוסקופיים או מקרוסקופיים על פני כוכב הלכת – בין אם באגם עצמו או על גדות הנהרות שהובילו לאגם – ייתכן כי צורתם השתמרה במינרלי החרסית בצורת מאובנים. בדומה למאובנים בכדור הארץ, ייתכן כי הם שקעו באגם וכוסו בסחף.
צפו ברגעי הנחיתה המרגשים: