סוכנות החלל האירופית, איס"א, הודיעה ביום חמישי, 20 במאי, כי היא תעניק חוזי פיתוח לשתי קבוצות במטרה לבחון את רישות הירח שלנו בלווייני ניווט ותקשורת במסגרת יוזמת Moonlight של סוכנות החלל. היוזמה נועדה לשרת תוכניות כמו תוכנית ארטמיס של נאס"א ותוכנית צ'אנגה של סין לביסוס נוכחות רובוטית ואנושית קבועה על פני הירח.
קשר עם האסטרונאוטים בשטח
מבלי לנקוב בסכומים, שמוערכים במיליוני יורו כל אחד, סוכנות החלל האירופית הודיעה כי תעניק את חוזי הפיתוח לשתי התאגדויות חברות, אחת בהובלת Surrey Satellite Technology הבריטית ואחת בהובלת Telespazio האיטלקית. בשלב הראשון, שיארך בין 12 ל-18 חודשים, החברות ינסו לאפיין ולתכנן את מערכי הלוויינים. אם הפרויקט יזכה לאור ירוק ב-2022, אירופה תרשת את הירח במערכי לוויינים פעילים עד 2028. למרות שבסוכנות החלל לא חשפו פרטים רבים על היוזמה, יצוין כי יש צורך בארבעה לוויינים לפחות כדי לאכן ולנווט משתמש.
תשתית לוויינית כזו תאפשר למשימות רובוטיות ומאוישות לדעת בדיוק היכן הן נמצאות, בדומה למערך לווייני ה-GPS שמשמש את ארה"ב ומדינות אחרות כאן בכדור הארץ. עד כה, כל משימה ששוגרה לירח נאלצה לסחוב עמה את כל מערכות הניווט והתקשורת. ומאחר שכל ק"ג של מטען שמשוגר לחלל, קל וחומר לירח, מצריך הרבה מאוד דלק, ולכן עולה הרבה מאוד כסף, תשתית קיימת בירח צפויה להוזיל משמעותית כל משימה עתידית.
זאת ועוד, יוזמת Moonlight תאפשר לבצע משימות בצד הרחוק של הירח מבלי לשגר קודם לוויין שישמש כתחנת ממסר, כפי שעשתה למשל סין במשימת צ'אנגה 4 ב-2019.
Moonlight_logo.jpg
"היבשת השמינית" צריכה אינטרנט מהיר
היוזמה של סוכנות החלל האירופית באה על רקע עשור חסר תקדים של שיגורים לירח, עם עשרות רבות של ממשלות ויוזמות פרטיות – מנאס"א ועד בראשית 2. אבל שלא כמו מרוץ הירח הקודם, הפעם מעצמות החלל – בעיקר ארה"ב וסין, או סין-רוסיה – מעוניינות לייצר נוכחות קבע על הלוויין הטבעי של כדור הארץ, הן בדמות תחנות חלל שיקיפו את הירח כמו הגייטוויי האמריקאי, והן בדמות תחנות מחקר מאוישות שיפעלו על פניו, וינצלו את משאביו, כמו כיסי הקרח בקוטב הדרומי, הגז היקר הליום 3 והחמצן ברגולית – כפי ששואפת לעשות, למשל, חברת הליוס הישראלית.
כל התוכניות השאפתניות הללו מצריכות כמובן תקשורת, בין כדור הארץ או תחנת הירח לבין האסטרונאוט בשטח, וגם ניווט – כדי לדעת בדיוק היכן לנחות ובדיוק לאן ללכת. באירופה מקווים אם כן להציע למתחרות שירותי ניווט לווייני ותקשורת – ככל הנראה בתשלום, כמיזם עסקי.
אלא שיוזמת Moonlight האירופית ממש לא לבד. בנאס"א בוחנים בימים אלה רעיון דומה, בשם LunaNet. למעשה, באוקטובר אשתקד סוכנות החלל האמריקאית חתמה עם נוקיה על חוזה פיתוח בסכום של 14.1 מיליון דולר במטרה לפתח רשת סלולרית על פני הירח בדור 4G, עם אפשרות לשדרוג לדור 5G. בנאס"א רוצים שהרשת, שתהיה רשת האינטרנט הראשונה שמוקמת מחוץ לכדור הארץ, תשרת את תחנת המחקר המאוישת שתיבנה במסגרת תוכנית ארטמיס עד 2030. באיס"א מודעים לתוכניות של נאס"א, ולהפך, אבל באירופה מקווים להקדים את סוכנות החלל האמריקאית – ולשמש כשחקן מפתח בהפיכת הירח ל"יבשת השמינית" של כדור הארץ. בסופו של דבר, לא מן הנמנע שתהיינה שתי רשתות מתחרות, שכן ספק אם סין תרצה או תוכל להשתמש ברשת האמריקאית.
קראו עוד:
- רוסיה וסין חתמו על הסכם לבניית תחנת מחקר משותפת – על הירח
- נוקיה ונאס"א יתקינו אינטרנט אלחוטי 4G – על הירח
- רוסיה וסין חתמו על הסכם לבניית תחנת מחקר משותפת – על הירח
- חברה ישראלית מתכוונת להפיק חמצן מאדמת הירח – ולתדלק את ספייס אקס למאדים
Lunar_missions_overview.jpg
מהפכת החלל מתרחבת לירח
כך או כך, רישות הירח בלווייני ניווט ותקשורת צפוי להוריד את "רף הכניסה", וכך לאפשר גם למדינות נוספות וגם לשחקנים חוץ-ממשלתיים להרחיב את מהפכת החלל החדש לירח. מיקור החוץ של מערכות הניווט והתקשורת יאפשר לשגר משימות וזולות יותר, ויבטיח אחוזי הצלחה גבוהים יותר. כך, למשל, אם לגשושית הישראלית בראשית היה מערך ניווט ותקשורת לווייני בירח, הוא היה עוקב אחר מסלולה, מסייע לצוות הבקרה במציאת אתר נחיתה ומקל על הנחיתה בפועל.
סרטון התדמית של איס"א ליוזמת Moonlight.