חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל

חברת הליוס הישראלית בדרך לירח בעקבות הסכם עם חברה יפנית

הליוס תשתלב במשימה של ispace ותבצע הדגמה להפקת חמצן מחול הירח

בר חיון
19.07.2021
מיזושימה קויצ'י, שגריר יפן, יונתן גייפמן, מנכ"ל הליוס, אבי בלסברגר, מנהל סוכנות החלל הישראלית. במסך: טאקשי האקאמדה, מנכ"ל ispace
מיזושימה קויצ'י, שגריר יפן, יונתן גייפמן, מנכ"ל הליוס, אבי בלסברגר, מנהל סוכנות החלל הישראלית. במסך: טאקשי האקאמדה, מנכ"ל ispace

החברה הישראלית הליוס, שמפתחת טכנולוגיה להפקת חמצן מאדמת הירח, חתמה היום (שני) בצהריים על הסכם ישראלי-יפני ראשון לשיתוף פעולה טכנולוגי. על פי התוכנית חברת הליוס הישראלית, בתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, מדע והטכנולוגיה, תשתלב במשימה לירח של חברת ispace היפנית. במסגרת המשימה, החברה הישראלית תבצע הדגמה לטכנולוגיה להפקת חמצן ומתכת מחול הירח.

 

טקס החתימה נערך בשגרירות יפן בישראל בהשתתפות מיזושימה קויצ'י, שגריר יפן, הגברת אורית פרקש-הכהן, שרת החדשנות המדע והטכנולוגיה, אבי בלסברגר, ראש סוכנות החלל הישראלית, יונתן גייפמן, מנכ"ל חברת הליוס, וטאקשי האקאמדה, מנכ"ל חברת ispace אשר הצטרף בשיחת וידאו מיפן.

 

החמצן הוא אחד המרכיבים המשמעותיים והכבדים בטיסה לחלל ומגיע עד ל-70% ממשקל הרקטות  בעת השיגור. חמצן נחוץ לאסטרונאוטים להבטחת מערכות החיים על פני הירח וזאת בנוסף לחמצן הנדרש לדלק של החלליות להבטיח יכולת חזרה לכדור הארץ. לדוגמה חללית סטארשיפ של ספייס אקס אשר לאחרונה נבחרה על ידי NASA להיות כלי התחבורה שיקח אסטרונאוטים לירח, צפוי לצרוך מאות טונות של חמצן לתדלוק בחלל. הבשורות הטובות שכ-40% ממסת הקרקע בירח עשויה מחמצן שיאפשר להפיק במקום, ללא צורך בהטסתו מכדור הארץ וזאת באמצעות הטכנולוגיה שמפותחת בישראל על ידי חברת הליוס.

 

thumbnail (1).jpg

החזון של הליוס לעתיד האנושות: בסיס על הירח, עם מאגר חמצן מקומי. קרדיט: Helios
החזון של הליוס לעתיד האנושות: בסיס על הירח, עם מאגר חמצן מקומי. קרדיט: Helios
 
לדברי יונתן גייפמן, מייסד ומנכ"ל הליוס, ייצור עצמאי של חמצן על פני הירח הוא מפתח להקמת תשתיות בנות קיימא על הירח, ולביצוע משימות חלל ארוכות ומורכבות תוך הפחתת התלות במשלוח חומרי גלם מכדור הארץ. שכן עלויות השיגור מכדור הארץ לירח הינן אדירות ובלתי ניתנות להכלה בטווח הבינוני-רחוק (מאות אלפי דולרים לק"ג). שיתוף הפעולה הבינלאומי בין החברות יאפשר פריצת דרך טכנולוגית והדגמה ראשונה אי פעם של טכנולוגיית הפקת משאבים על הירח בכלל וחמצן ומתכות בפרט.
 

על פי התוכנית תשתלב הליוס בטיסה השניה של ispace לירח שצפויה להתקיים בסוף 2023, המערכת של הליוס תקרא Lunar Extractor-1. במהלך השהות על הירח תפעיל החברה הישראלית מערכת אשר תתיך חול, ותבצע בו אלקטרוליזה אשר תפרק את המינרלים והתחמוצות המרכיבים אותו לחמצן ומתכות. הפקת החמצן תמדד בזמן אמת לצורך שיפור המערכת, ואת תוצר הלוואי המתכתי, המערכת תיצוק לתבנית – מה שיצור את הפריט מעשה אדם הראשון שנוצר על פני הירח בהיסטוריה.

 

לדברי טאקשי האקאמדה, מייסד ומנכ"ל ispace, הפקת חומרי גלם על הירח תניע את תעשיית הירח, אשר בסופו של דבר תשפיע לטובה על הקיימות של כדור הארץ. חברת ispace אשר מובילה בפיתוח האקוסיסטם הירחי גאה לאפשר להליוס לבצע הדגמה של טכנולוגיה פורצת דרך על פני הירח. 

 
 

Moon Experimant - zoom.jpg

 הפקת החמצן בירח: אלקטרוליזה אשר תפרק את המינרלים והתחמוצות המרכיבים אותו לחמצן ומתכות.
הפקת החמצן בירח: אלקטרוליזה אשר תפרק את המינרלים והתחמוצות המרכיבים אותו לחמצן ומתכות. קרדיט: הליוס
 
 

לדברי אבי בלסברגר, מנהל סוכנות החלל הישראלית, "החזרה לירח וביסוס שהייה קבועה עליו מחייבת שיתופי פעולה בין מדינות ובין חברות. סוכנות החלל הישראלית מברכת על שיתוף פעולה זה בין חברת ispace היפנית וחברת הליוס הישראלית ומקווה שיוביל לשיתופי פעולה נוספים בין סוכנויות החלל של שתי המדינות. להערכתנו, החזרה לירח תייצר הזדמנויות עסקיות משמעותיות בתעשיית החלל העולמית וvחברות הליוס ו-ispace הן דוגמה לחברות שיובילו ויהיו גורם מרכזי במגמה זו. סוכנות החלל הישראלית פועלת לתמוך ולקדם חברות חלל ישראליות במטרה להפוך לגורם משמעותי בכלכלת החלל העולמית הצומחת ובכך לתרום גם לכלכלת ישראל". 

 

חברת ispace אשר פועלת ביפן, אירופה וארה"ב צפויה לשגר את המשימה הראשונה לירח כבר בשנה הבאה וישתלבו בו מיזמים וארגונים מיפן, דובאי וקנדה. כלי הטיסה נמצא בימים אלו בבניה בגרמניה והשיגור יעשה מארה"ב על רקטת פלקון 9 של ספייס אקס בבעלות היזם אילון מאסק.

 

לחברת הליוס משרדים בצור יגאל, ישראל ואורלנדו בפלורידה. הפיתוח נעשה בסיוע של סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, משרד האנרגיה, רשות החדשנות ומשקיעים פרטיים. בין הגורמים שמלווים את החברה נמנים וויליאם לארסון, לשעבר מנהל פרויקט הפקת משאבים בחלל של נאס"א, פרופסור ברטיל אנדרסון, המדען הראשי לשעבר של אירופה, ויואב לנדסמן, מהנדס מערכת בכיר וסגן משימת החללית בראשית

תגיות: