בערב שישי, בשעה 19:19 לשעון ישראל, נחתה חללית דרגון של חברת ספייס אקס בהצלחה במימי האוקיינוס השקט – וארבעת אנשי צוות משימת פראם2 (Fram2), הראשונים בהיסטוריה שנכנסו למסלול קוטבי סביב כדור הארץ, נמשו בהצלחה. יחד איתם נמשתה מעבדה של חברת ספייס פארמה (SpacePharma) הישראלית, שנועדה להאיץ תהליכי קריסטליזציה במיקרו-כבידה – במטרה לפתח תרופות בצורה מהירה ובטוחה יותר.
המעבדה ה-11 של החברה הישראלית שמגיעה לחלל
משימת פראם2 (Fram2), שנקראת כך על שם האונייה הנורווגית המפורסמת שחקרה את החוג הארקטי ואת אנטרקטיקה בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, שוגרה ב-1 באפריל למסלול קוטבי – כלומר היא שוגרה ממרכז החלל קנדי שבפלורידה לא מזרחה עם סיבוב כדור הארץ, אלא דרומה ב-90 מעלות. במשך שלושה ימים, 14 שעות ו-32 דקות הקיפה החללית את כדור הארץ ממסלול זה, כשהיא טסה מקוטב אחד לאחר מדי 44 דקות.
זאת הפעם הראשונה שחללית מאוישת טסה במסלול קוטבי, ואת ההיסטוריה הזאת עשו ארבעה אזרחים פרטיים: צ'ון וונג (Wang), מיליארדר סיני בן 43 שעשה את הונו מכריית ביטקוין וכיום מתגורר במלטה, קולנוענית נורווגית בת 38 בשם יאניקֶה מיקלסן (Mikkelsen), דוקטורנטית בת 30 להנדסת חשמל מגרמניה בשם רביאה רוגה (Rogge), שהפכה לגרמנייה הראשונה בהיסטוריה שטסה לחלל, ואריק פיליפס (Philips), הרפתקן קטבים אוסטרלי בן 63.
אך במשימת פראם2 נכללה גם ניסוי באמצעות מעבדה ניידת של ספייס פארמה, חברת הזנק ישראלית שמתמחה בשיגור מעבדות ניידות ממוזערות וחכמות לחלל, שמאפשרות למדענים לשלוט בהן מרחוק – ממש מהטלפון הנייד. יצוין כי ארבעת אנשי הצוות ערכו 22 ניסויים שונים בעודם בחלל, מטעם אוניברסיטאות, מכוני מחקר וסוכנויות חלל, אולם המעבדה החכמה של ספייס פארמה אינה זקוקה למגע יד אדם. זוהי המעבדה ה-11 של ספייס פארמה שמגיעה לחלל, והראשונה שמקיפה את כדור הארץ בחללית דרגון – מבלי לעגון בתחנת החלל הבינלאומית.
"אנחנו מייצרים תרופות שאינן נוזליות- קולואידים או תרחיף", מסביר יוסי ימין, מייסד ומנכ"ל ספייס פארמה. "אלה גבישים שהגוף יכול לעכל מתחת לעור, למשל כתרסיס לאף. ובזכות תנאי המיקרו-כבידה, בחלל אפשר לייצר אותם בצפיפות רבה, הרבה יותר מאשר בכדור הארץ. הצפיפות הזאת מאפשרת לנו להנדס תרופה לשחרור מושהה עד פי שלושה בהשוואה לתרופה שיוצרה על הקרקע. שחרור מושהה פי שלושה הוא שינוי של שמיים וארץ. פירושו של דבר שבמקום ללכת לבית החולים לקבל תרופה באמצעות אינפוזיה כל שבועיים, החולה יכול לרסס לעצמו את התרופה לאף פעם בשישה שבועות. זה טוב לחולה, וזה טוב למערכות הבריאות הממשלתיות: חוסך אחיות, חוסך ציוד, ומפנה מקום בבתי החולים העמוסים שלנו".
תרופה חדשה: בתוך שנה וחצי
בנוסף לצפיפותם הגבוהה יותר, הגבישים מתפתחים מהר הרבה יותר לחלל, כשזמן הגיבוש יורד מחודש ימים בכדור הארץ – לכמה ימים במיקרו-כבידה.
"פיתוח תרופה אורך בממוצע 12 שנים", מספר ימין. "אנחנו רוצים לעשות את זה בשנה וארבעה חודשים. התפתחות הגבישים מואצת בחלל פי 10. ספציפית הגבישים האלה שטסו במשימת פראם2 כבר היו בחלל. אותם הגבישים, ואותה מעבדה, יטוסו בפעם השלישית באוגוסט ולאחר מכן נוכל להגיש את הקריסטלים האלה למחקרים קדם-קליניים, וכל זאת כאשר חלפה בסך הכול שנה וחצי. מדובר בתרופה לסרטן, שתהיה יעילה יותר, מרוכזת יותר ובטוחה יותר לשימוש, ותימכר כתרסיס לאף במקום כתרופה הניתנת בעירוי".
ספייס פארמה זכתה לתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ובשנה האחרונה היא זכתה במענק היוקרתי של הורייזון אירופה (Horizon Europe) של האיחוד האירופי, המפעילה את אקסלרטור ERC. המענקים בגובה 2.5 מיליון דולר, וכן 15 מיליון יורו בהמשך, מותנים במציאת שותף אסטרטגי, ובספייס פארמה בוחנים בימים אלה כמה אפשרויות להשלמת הסבב.
