אחרי חמישה ימים בחלל, וארבעה בתחנת החלל הבינלאומית, אפשר כבר לומר ששורת הניסויים המדעיים מתוצרת כחול-לבן שביצע האסטרונאוט הישראלי השני איתן סטיבה מניבים תוצאות מדהימות – ועושות היסטוריה.
בערב יום ראשון שוחח סטיבה עם נשיא המדינה יצחק הרצוג ועם בני נוער מרחבי הארץ. האסטרונאוט הישראל ענה על שאלות, עשה כמה סלטות באוויר ואף ציטט מתוך "תפילה לשלום המדינה" שהעביר לו הנשיא: "ונתת שלום ושמחת עולם לכל יושביה". היתה זו הפתיחה הרשמית למשימת רקיע: עשרות ניסויים מדעיים והדגמות טכנולוגיות, לצד פעילות חינוכית מהחלל.
יום שני: הניסויים יוצאים לדרך עם קריספר וניטור נפשי
ביום שני, לאחר יום שלם של פריקת הציוד מחללית הדרגון והתקנת הניסויים, סטיבה השלים את חלקו הראשון של ניסוי הקריספר של החוקרים ד"ר דודו בורשטיין מאוניברסיטת תל אביב וד"ר גור פינס ממכון וולקני. קריספר היא מערכת מהפכנית לעריכה יעילה, זולה ובטוחה של גנים, שזיכתה את מגלותיה בפרס נובל לשנת 2020. אולם מערכת הקריספר יכולה לשמש גם לאבחון גנטי פשוט, מהיר ומדויק. מאחר שמערכות קריספר אינן מצריכות מומחיות או ציוד רב, הן מתאימות גם לאבחון של חיידקים ווירוסים שעלולים לתקוף אנשי צוות במשימות חלל, ובעתיד אף לאבחן מחלות בחקלאות חלל. בניסוי של ד"ר בורשטיין וד"ר פינס, שארך כארבע שעות, סטיבה בדק רכיבים שונים של הטכנולוגיה בתנאי מיקרו-כבידה.
החוקרים עצמם צפו בניסוי ממרכז הבקרה של משימת רקיע:
_MG_0751.jpg
בנוסף, בשעות הבוקר של יום שני הושלם ניסוי ה-Urinary Microbiome של ד"ר בן בורסי מהמרכז האונקולוגי במרכז הרפואי שיבא וד"ר פול צ'אנג מבית החולים האוניברסיטאי תומס ג'פרסון. במסגרת ניסוי זה בחנו החוקרים את השינויים באוכלוסיית המיקרואורגניזמים המאכלסים את דרכי השתן של צוות Ax-1 לאורך כל שלבי מסעם לתחנת החלל הבינלאומית: לפני השיגור, בזמן המסע ולאחר החזרה לכדור הארץ. תובנות אלו יאפשרו פריצת דרך בהבנת הקשר הקליני בין אוכלוסיית המיקרוביום ובריאות מערכת השתן, ויאפשרו אבחון רפואי מוקדם – הן עבור צוותי משימות בחלל והן עבור מטופלים כאן על הארץ.
ואילו בשעה 18:00 החל ניסוי לזיהוי מרחוק של התפתחות מועקה רגשית ומצבי סטרס בהובלת ד"ר הראל בריס מהמרכז הרפואי שיבא. במסגרת ניסוי זה נבדקת אפליקציה חדשנית בשם R-CARE לניטור מרחוק של התפתחות מצוקה רגשית. האפליקציה, שפותחה במיוחד למשימה, מכילה אוסף משחקונים קצרים המאתגרים ביצועים קוגניטיביים שונים- מטלות זיכרון וביצועים מוטוריים, ומעריכים את רמת המתח, ותחושת האמפתיה. באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, ינוטרו מדדים פיזיולוגיים שונים של הטסים לחלל כגון דפוסי השינה, מדדים חיוניים ותפקודים חושיים.
יום שלישי: העדשה המגדילה הראשונה בחלל
אתמול (שלישי) – היום החמישי למשימת רקיע – היה היום המורכב והעמוס ביותר בפעילות עד כה. בנוסף לניסויים היומיים ב-R-CARE ובדיקות השתן ב-Urinary Microbiome, לביצוע פעולה במסגרת ניסוי הקריספר ולהכנת הניסויים להיום, סטיבה ביצע בהצלחה שני ניסויים ממושכים שהצריכו יכולות מוטריות עדינות במיוחד – ועשה היסטוריה.
הניסוי הראשון היה NISSAN של הסטרטאפ הישראלי NSLComm לפיתוח אנטנת תקשורת גדולה שנפרשת רק בהגיעה לחלל – וכך היא תופסת פחות נפח במשגר ומוזילה את עלויות השיגור. רגעי חרדה נרשמו במרכז הבקרה של משימת רקיע כשהברגים לאנטנה לא נמצאו, אך אלה נמצאו בסופו של דבר והפריסה של האנטנה הייתה מרהיבה. לאחר ניתוח הנתונים, ב-NSLComm מקווים שהאנטנות מתוצרת כחול-לבן יהפכו לסטנדרט בלוויינים קטנים עד בינוניים במסלול לווייני נמוך מסביב לכדור הארץ (LEO), כשהן מאפשרות תקשורת בקצב של גיגה-ביט בשנייה – מעל ומעבר לקצב ההורדה הנוכחי של ננו-לוויינים.
לאחר מכן, ובמשך ארבע שעות, הזריק סטיבה פולימרים – חומרים במצב צבירה נוזלי שאפשר למצק אותם, כמו פלסטיק – לשורה של טבעות מבעד לתא כפפות. במשך כל הזמן הזה האסטרונאוט לא היה מסוגל לקחת הפסקה, או אפילו לגרד באף, אך בסופו של דבר הוא עשה היסטוריה ויצר את הרכיב האופטי הראשון שנוצר בחלל.
7vdMPYfdFEzapzHhAtvChJ-970-80.jpg.jpg
מאחורי הניסוי הייחודי FLUTE של פרופ' מורן ברקוביץ' מהטכניון – שנערך בשיתוף מרכז המחקר איימס של נאס"א ובתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה – עומד חלום גדול: לנצל את תנאי המיקרו-כבידה ולייצר עדשות, ובהמשך גם מראות, מנוזלים שמקבלים צורה כדורית בחלל. הפולימרים שהזריק סטיבה לטבעות הפכו לכדוריות, ולאחר מיצוקן בעזרת אור על-סגול הם הפכו למעשה לשורה של עדשות קערות וקמורות – הרכיבים האופטיים הראשונים בחלל החיצון. בשיטה זו יהיה ניתן יום אחד לשגר מראה לטלסקופ חלל גם בקוטר מאה מטרים ויותר – טלסקופ חלל שיוכל לצלם כוכבי לכת אחרים ואולי לגלות בהם חיים.
בנוסף לכל אלה, סטיבה החל אתמול גם בהתנסות במערכת ייחודית העוקבת אחר שינויים בפעילות המוח ובתיפקוד הקוגניטיבי שלו. המערכת, שפותחה על ידי חברת brain.space, היא למעשה קסדה שמודדת את הפעילות החשמלית של המוח (EEG). לאחר המדידה הראשונה אתמול, יבצע סטיבה מדידות נוספות בימים הקרובים.
"ישנה חשיבות גבוהה לאפיון ההבדלים בפעילות המוח בעת שהות ממושכת בחלל", מסביר ד"ר אורן שריקי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב המוביל את הניסוי. "אנו סקרנים מאוד ביחס לתוצאות ובטוחים שאלו יאפשרו לקבל החלטות טובות יותר עבור טיסות חלל בעתיד – תוך שמירה על בריאות האסטרונאוטים".
WhatsApp-Image-2022-03-28-at-14.26.38-e1648468604750-960x640.jpeg
את היום הזה (רביעי) מקדיש האסטרונאוט הישראלי להמשך הניסויים המדעיים, וכן לכמה עבודות אומנות שיבוצעו עם אומנים ישראלים.
מעניין לציין כי לכל אורך המשימה מתקיים שיתוף הפעולה הדוק בין סטיבה לחברי צוות Ax-1 וכן לצוות תחנת החלל הבינלאומית מנאס"א. שלשום, למשל, הצטרף מפקד תחנת החלל, האסטרונאוט תומאס מרשבורן, לתפעול ניסוי הקריספר. ואילו היום סייעו האסטרונאוטים ראג' צ'ארי וקיילה בארון לניסויי NISSAN ו-Flute.
welcomeceremony.jpg
