ב-16 במאי נראה ליקוי ירח חלקי מעל ישראל. תושבי האזור זכו לראות רק את 15 הדקות הראשונות של הליקוי, כאשר כדור הארץ התחיל להטיל את צילו על הירח מעט לפני הזריחה, ולאחר מכן "נדד" הליקוי והפך למלא מערבה מכאן. אך כעת מסתבר שהמקום הטוב ביותר לצפות בו בליקוי היה בכלל במרחק כ-100 מיליון ק"מ מישראל.
הגשושית לוסי של נאס"א, ששוגרה ב-2017 למסע פנטסטי בן 12 שנה בין שבעה אסטרואידים טרויאניים של צדק – ועוד אסטרואיד אחד בחגורת האסטרואידים – צילמה את מערכת הארץ-ירח בעת הליקוי ממרחק של כ-100 מיליון ק"מ, או כ-70% מהמרחק בין הארץ לשמש. ממרחק כזה, המרווח בין כדור הארץ לירח עומד על 0.2 מעלות בלבד – כמו המרווח בין שני פנסי מכונית ממרחק של 400 מטרים.
final_lucy_high-end-render_pira.jpg
לוסי השתמשה במצלמה פנכרומטית ברזולוציה גבוהה בשם L'LORRI כדי לצפות בצל של כדור הארץ "בולע" את הירח – והתוצאה היא סרטון טיים לאפס של ליקוי הירח, כפי שאף ליקוי ירח לא נצפה מעולם:
לוסי, אגב, לא הייתה היחידה שצפתה בליקוי הירח מהחלל. האסטרונאוטית האיטלקייה סמנתה כריסטופורטי צילמה את הליקוי מסיפון תחנת החלל הבינלאומית:
FS4SLtBXoAANHr9.jpg
ליקוי ירח מתרחש כאשר הירח, המקבל את אורו מהשמש, מוסתר מהשמש על ידי הארץ. לכן ליקוי ירח יכול להתרחש רק כאשר הירח מלא – אז ניצב כדור הארץ בינו לבין השמש. מדוע, אם כן, אין ליקוי מדי חודש? הסיבה היא מסלולו הנטוי של הירח ביחס למסלול הארץ סביב השמש. לרוב הירח מלא נמצא מעל או מתחת למישור המִלקֶה, מישור הסיבוב של כל כוכבי הלכת סביב השמש, ורק כאשר הירח גם מלא וגם סמוך מאוד למישור המלקה או עליו – יחול ליקוי ירח.