תגלית חדשה בהובלת חוקרים מאוניברסיטת תל אביב: טלסקופ החלל גאיה (Gaia) של סוכנות החלל האירופית ESA זיהה לאחרונה שני כוכבי לכת חדשים במערכות שמש רחוקות. זו הפעם הראשונה שגאיה מצליח לאתר כוכבי לכת חדשים ולכן קיבלו כוכבי הלכת את השמות Gaia-1b ו Gaia-2b. המחקר, שזכה לתמיכת סוכנות החלל הישראלית שבמשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, נערך בהובלת פרופ' שי צוקר, ראש ביה"ס לסביבה ולמדעי כדור הארץ ע"ש פורטר, והדוקטורנט אביעד פנחי מביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיה. המחקר שנערך בשיתוף סוכנות החלל האירופית וקבוצת המחקר של טלסקופ החלל גאיה, פורסם בכתב העת המדעי Astronomy & Astrophysics.
eclipse.png
במערכת השמש שלנו יש שמונה כוכבי לכת - שמקיפים את השמש בתנועה מחזורית. פחות מוכרים הם מאות מיליארדי כוכבי לכת נוספים בגלקסיה שלנו, גלקסיית שביל החלב, שמכילה כמויות בלתי נתפשות של מערכות שמש. כוכבי לכת במערכות שמש רחוקות התגלו לראשונה ב-1995 ומאז הם מושא מחקר תמידי של אסטרונומים, בתקווה ללמוד בעזרתם עוד על מערכת השמש שלנו.
אביעד פנחי מפרט על התגלית: "כוכבי הלכת התגלו בזכות העובדה שהם מסתירים חלקית את השמשות שלהם בכל פעם שהם משלימים הקפה, וגורמים לירידה מחזורית בעוצמת האור שמגיעה אלינו מאותה שמש רחוקה. כדי לוודא שאכן מדובר בכוכבי לכת, ביצענו מדידות מעקב בטלסקופ אמריקני בשם The Large Binocular Telescope הממוקם באריזונה. טלסקופ זה מצויד בשתי מראות ענק, שהקוטר של כל אחת מהן הוא 8.4 מטרים, והופכות אותו לאחד מהטלסקופים הגדולים בעולם כיום. באמצעות טלסקופ זה ניתן לעקוב אחר תנודות קטנות של הכוכב הנגרמות עקב הימצאות כוכב לכת סביבו".
גאיה הוא טלסקופ חלל של סוכנות החלל האירופית ESA, שמטרתו העיקרית היא מיפוי תלת-ממדי של מבנה הגלקסיה שלנו, גלקסיית שביל החלב, בדיוק חסר תקדים. לצורך משימה זו, גאיה סורק את השמיים תוך כדי שהוא מסתובב סביב צירו, ועוקב אחר מיקומם של כ-2 מיליארד שמשות בגלקסיה שלנו, עם דיוק שמגיע למיליוניות המעלה. לשם המחשה, דיוק כזה שקול ליכולת לזהות מכדור הארץ מטבע של 10 שקלים שנמצא על הירח. במהלך המעקב אחר מיקומי השמשות, גאיה גם מודד את בהירותן – תכונה חשובה מאין כמותה באסטרונומיה תצפיתית, שכן ניתן ללמוד ממנה רבות על המאפיינים הפיזיים של גופים שמיימים. השינויים שתועדו בבהירות של שתי שמשות רחוקות הם אלה שהובילו לגילוי.
researches.jpg
לפרופ' צוקר ניסיון רב בגילוי כוכבי לכת עוד מהימים שבהם היה תלמידו של האסטרונום הוותיק פרופ' צבי מזא"ה. פרופ' צוקר סיפר: "המדידות שביצענו על ידי הטלסקופ בארה"ב איששו שמדובר בשני כוכבי לכת ענקיים, הדומים בגודלם לכוכב הלכת צדק שבמערכת השמש שלנו, ונמצאים כל כך קרוב לשמשות שלהם כך שהם משלימים הקפה בפחות מארבעה ימים, כלומר כל שנה על כדור הארץ שקולה ל-90 שנים של אותו כוכב לכת. הגילוי התאפשר בעקבות חיפושים דקדקניים ותוך שימוש בשיטות של בינה מלאכותית, וכך נמצאו שני כוכבי הלכת החדשים. בקרוב נפרסם עוד כ-40 מועמדים נוספים. הנתונים ממשיכים להצטבר, וסביר מאוד שגאיה יגלה עוד פלנטות רבות בשיטה זו בהמשך".
תגלית זו מהווה אבן דרך נוספת בתרומה המדעית של משימת החלל גאיה, שכבר רושמת לזכותה מהפכה של ממש בעולם האסטרונומיה. היכולת של גאיה לגלות כוכבי לכת בשיטת ההסתרה החלקית, שמצריכה בדרך כלל ניטור רציף למשך זמן רב, הייתה עד כה מוטלת בספק. צוות החוקרים, שעליו הוטלה משימה זו, פיתח אלגוריתם המותאם במיוחד לתכונותיה של גאיה ובמשך שנים חיפשו אחר אותות אלה במאגרי המידע המצטבר מטלסקופ החלל.
ומה לגבי האפשרות לקיים חיים על פני אותם כוכבי לכת רחוקים וחדשים? פנחי סבור שהסיכויים אפסיים: "כאמור, כוכבי הלכת החדשים קרובים מאוד לשמשות שלהם ולכן הטמפרטורה בהם גבוהה ביותר, סביב אלף מעלות צלזיוס, כך שהסיכוי שחיים התפתחו שם הוא אפסי. כוכב לכת מסוג זה נקרא בקהילה האסטרונומית 'צדק חם' (Hot Jupiter) – 'צדק' בזכות גודלו, ו'חם' בזכות קרבתו לשמש שלו. אמנם בכוכבי הלכת שמצאנו אין ממש סיכוי לחיים, אבל אני משוכנע שישנם אינספור אחרים שיש בהם חיים, וסביר להניח שכבר בשנים הקרובות נגלה סימנים למולקולות אורגניות באטמוספירות של כוכבי לכת רחוקים. כנראה שלא נזכה לבקר באותם עולמות רחוקים בזמן הקרוב, אבל אנחנו רק בתחילת הדרך, ומרגש מאוד להיות חלק מהחיפוש".