שבועיים לפיצוץ: משימת דארט, Double Astroid Redirection Test, או DART ("חץ"), ראתה לראשונה את האסטרואיד דידימוס. ב-26 בנובמבר הגשושית תתנגש בירח הקטן שלו, דימורפוס, בניסוי הראשון מסוגו בהיסטוריה להסטת אסטרואיד ממסלול.
בסרטים הוליוודיים נהוג לפוצץ אסטרואידים שעושים את דרכם לכדור הארץ, אך האמת היא שזאת תוכנית רעה מאוד. לפי מחקר אחד שפורסם ב-2018 בכתב העת Journal of Experimental and Theoretical Physics, יידרש ראש נפץ עוצמתי פי 200 מהפצצה הגרעינית שהוטלה על הירושימה כדי להשמיד אסטרואיד קטן יחסית בקוטר 200 מטר. במקרה של תקלה בשיגור ראש הנפץ, הנשורת הרדיואקטיבית מניסיון היירוט עלולה ליצור בעיות חמורות עוד יותר מפגיעת האסטרואיד עצמו. יתרה מכך, במקרה של התפרקות האסטרואידים לרסיסים – לא ניתן יהיה ליירט את כולם, והם יפגעו ברחבי העולם (במקום בנקודה אחת ידועה מראש) ויחממו את האטמוספרה הגלובלית.
בקיצור, הדרך הטובה ביותר להגן על כדור הארץ היא להסיט אסטרואיד ממסלול התנגשות בכדור הארץ באמצעות פגיעה בו. הגשושית דארט של נאס"א היא הניסיון הראשון לרסק חללית באסטרואיד במטרה למדוד את השינוי במסלול שלו.
חללית בגודל מכונית, אסטרואיד בגודל פירמידה
דארט שוגרה ב-24 בנובמבר 2021 מבסיס חיל האוויר ונדנברג שבקליפורניה, על גבי משגר מסוג פאלקון 9 – המשימה הבין-פלנטרית הראשונה של חברת ספייס אקס. כעבור 40 דקות, בערך מעל האוקיינוס ההודי, המשגר הבעיר את המנועים הראשיים של השלב השני ברקטה כדי להאיץ את הגשושית למהירות של כ-24,000 קמ"ש – מספיק, כך מקווים בנאס"א, כדי לדחוף את האסטרואיד דימורפוס, ירחו של האסטרואיד דידימוס.
האסטרואיד דידמוס (מיוונית: "תאום") התגלה ב-1996, וב-2003 התגלה כי לאסטרואיד יש ירח קטן בשם דימורפוס ("בעל שתי הצורות", שכן משימת דארט עתידה לשנות את מסלולו), או "דידימון" כפי שהוא מכונה בחיבה. דידימוס הוא אסטרואיד בקוטר 780 מטר ובמסה של 524 מיליון טון. דימורפוס הוא אסטרואיד קטן בהרבה, בקוטר 139 מטר – בערך בגודל הפירמידה הגדולה של גיזה.
כמובן, אם מכונית קטנה, כגודל דארט, תתנגש בפירמידה הגדולה – אפילו במהירות של 24,000 קמ"ש – היא לא תשמיד את הפירמידה. באותו האופן, הגשושית דארט לא נועדה להשמיד את דימורפוס אלא לשנות קלות את מסלולו סביב דידמוס. דימורפוס מקיף את דידימוס ממרחק של 1.2 קילומטר, והוא משלים הקפה סביב האסטרואיד מדי 11.9 שעות. פירושו של דבר שדימורפוס הקטן מקיף את האסטרואיד הראשי במהירות איטית מאוד של פחות מ-10 ס"מ לשנייה (כשליש קמ"ש). בנאס"א מקווים שהפגיעה תאט את הקצב הזה ב-1 מ"מ לשנייה, ובסך הכול להאריך את המסלול של דימורפוס בעשר דקות.
הבעיה היא שקשה למדוד ערך קטן כל כך כמו שינוי של 1 מ"מ לשנייה במסלול של אסטרואיד. מסיבה זו נבחר דווקא האסטרואיד הכפול, אשר יאפשר למדענים למדוד את השינוי במסלול האסטרואיד הקטן לא על רקע החלל העמוק אלא ביחס לאסטרואיד הגדול. כמה ימים לפני ההתנגשות של דארט, לוויין קובייה קטן בשם LICIACube, תוצרת סוכנות החלל האיטלקית, ייפרד מדארט ויחלוף סמוך לדימורפוס. כשלוש דקות אחרי ההתנגשות, הלוויין יצלם את הפגיעה עצמה, את החומר שיעוף מהאסטרואיד ואת המכתש שייווצר.
אבל המבחן האמיתי של משימת דארט יגיע רק ב-2027, כשאת האסטרואיד דימורפוס תבקר משימת המשך של סוכנות החלל האירופית בשם הֶרָה. הגשושית הרה תערוך את המדידות המדויקות שינסו לכמת את השינוי במסלול, במהירות ובציר של דימורפוס.
בסוכנויות החלל האמריקנית והאירופית מקווים ללמוד את השינוי במסלול האסטרואיד ולחשב את המסה והמהירות הנדרשים למיירט קינטי להסיט אסטרואיד שיעשה את דרכו לכדור הארץ. אמנם האסטרואיד הבינארי דידימוס אינו מהווה סכנה לכדור הארץ כרגע, אך ב-2003 הוא הגיע עד כדי 7.1 מיליון קילומטר מכוכב הלכת שלנו, וב-2123 הוא יחלוף עוד יותר קרוב. בעתיד הרחוק, דידימוס ודימורפוס בהחלט עלולים לחצות את מסלולנו ולהוות סכנה.
את התמונה הראשונה של מערכת דידימוס צילמה דארט ב-27 ביולי, ונאס"א פרסמה אותה אמש (שבת). דארט תימצא במרחק של 11 מיליון ק"מ מכדור הארץ בעת ההתנגשות, כך שלמנהלי המשימה לא תהיה דרך לנווט את הגשושית למטרתה בזמן אמת. לכן הגשושית משתמשת במצלמה לניווט אופטי אוטונומי בשם Didymos Reconnaissance & Asteroid Camera for OpNav, או DRACO. דרייקו מבוססת על לורי, המצלמה שהגשושית ניו הורייזונס השתמשה בה כדי למצוא את דרכה לפלוטו, והתמונה הראשונה מוכיחה שהמצלמה זיהתה בהצלחה את המטרה.
בשבועות הקרובים הצוות של דארט יערוך תצפיות על האסטרואיד מדי חמש שעות כדי לערוך תיקוני מסלול ולצמצם את מרווח הטעות. ב-25 בספטמבר, כ-24 שעות לפני הפגיעה, יערך התמרון האחרון – כשמיקומו של דימורפוס בחלל יהיה במרווח טעות של 2 ק"מ בלבד. לאחר מכן, בנאס"א ישחררו את "ההגה" – וייתנו לדרייקו לנווט את דארט לקראת הפיצוץ.
