הגיאולוג סבסטיאן וולטר מהאוניברסיטה החופשית בברלין יצר מפה אינטראקטיבית של מכתש גז'רו במאדים – אתר הנחיתה של הרובר פרסווירנס של נאס"א. במפה אפשר לתכנן את מסלול ההליכה העתידי בעזרת מידע על תוואי השטח, תמונות תצריף יחד עם תמונות פנורמיות בתלת ממד שצילם הרובר ותמונות אוויריות שצילמה המקפת לחקר מאדים (MRO) מהחלל.
"המפה היא הכלי המושלם לתכנון ביקור עתידי במאדים", התלוצץ וולטר. "חלק מהשיפועים תלולים למדי, אז כדי להיזהר מהם אם רוצים להימנע מצריכת חמצן מוגברת! כדי להבין באמת מה מצפה לנו שם, כדאי להיכנס למסך מלא בתלת ממד, או לחוויה טוטלית בעזרת משקפי VR. אפשר אפילו להאזין לקולות של הרובר שעובר ליד".
המפה, שנוצרה בתמיכת סוכנות החלל הגרמנית (DLR), מציעה למטיילים לעשות זום אין ואאוט ולחקור את הנוף מקנה מידה של 20 ק"מ ועד כדי מטרים בודדים – ואפשר לגלוש בה מכאן, ולדמיין שאתם שם, חינם ומכל דפדפן: טיילו במכתש ג'זרו.
הרובר פרסריוורנס של נאס"א נחת במכתש ג'זרו בפברואר 2021. המכתש, שקוטרו כ-50 ק"מ, נבחר בשל הפוטנציאל למאובנים, לאחר שהמקפת לחקר מאדים גילתה ב-2007 מינרלי חרסית בג'זרו. כאן בכדור הארץ, חרסית כזאת נוצרת כתוצאה מבליית מים. מאז הצטברו ראיות נוספות לכך שהמכתש היה בעבר אגם בעומק 250 מטרים, וכך זכה לשם ג'זרו – "אגם" בשפות הסלאביות.
המכתש עצמו נוצר מפגיעת מטאוריט, אלא שבעברו החם והרטוב של מאדים – הוא התמלא מים. הרובר חוקר את שתי הדלתאות שנוצרו משני הנהרות העתיקים שהובילו מים לאגם, מצפון וממערב, במחשבה שאם התקיימו אי פעם חיים מיקרוסקופיים או מאקרוסקופיים על פני כוכב הלכת – בין אם באגם עצמו או על גדות הנהרות שהובילו לאגם – ייתכן כי צורתם השתמרה במינרלי החרסית בצורת מאובנים. בדומה למאובנים בכדור הארץ, ייתכן כי הם שקעו באגם וכוסו בסחף.