ביום ראשון (9 באוקטובר) שיגרה סין את המשימה הראשונה שלה לחקר השמש: Advanced Space-based Solar Observatory, או ASO-S. הלוויין הייעודי של תאגיד הטכנולוגיה בתחום של החלל של סין (CASC) – אחד משני תאגידי החלל של המדינה – המריא ממרכז שיגורי הלוויינים ג'יוצ'ואן שבמדבר גובי על גבי משגר מסוג לונג מארץ'-2C.
הלוויין ASO-S נמצא כעת בגובה של בין 713 ל-732 ק"מ מעל גובה פני הים, במסלול מסונכרן-שמש (SSO) סביב כדור הארץ. פירושו של דבר ש-ASO-S משלים הקפה סביב הארץ פעם בשנה, כך שהלוויין פונה תמיד לאותו צד של השמש. מזווית ראייה זו, המשימה עתידה לבחון את הקשר שבין השינויים בשדה המגנטי של השמש להתפרצויות סולאריות (Solar Flares) ולפליטות עטרה המוניות (Coronal Mass Ejections) – שעלולות לסכן את התשתית האלקטרונית של האנושות, על הארץ ובחלל.
הסכנה: להיתקע בלי אינטרנט ובלי חשמל ב-2025
ככלל, השמש שלנו מנשבת רוחות סולאריות, זרם מתמיד של חלקיקים טעונים ומהירים המשתחררים מהקורונה ומגיעים לכל מקום במערכת השמש. השדה המגנטי של הארץ אמנם הודף את רוב החלקיקים הללו (וכך אנו מקבלים את התופעה היפיפייה של זוהר הקוטב), אבל מפעם לפעם – במנגנון שאינו נהיר לנו – השמש משחררת בבת אחת כמיליארד טונות של חלקיקים כאלה, שיכולים לנוע במהירויות של מיליוני קילומטרים בשעה.
בשנת 1849 אירעה פליטת עטרה המונית כזאת בשם "אירוע קרינגטון", שהרסה רשתות טלגרף ברחבי צפון אמריקה – שהיו אז בראשיתן. לכן המוטיבציה לחקור את התופעה אינה רק מדעית גרידא, אלא גם כלכלית ובטיחותית, בהתחשב בתלות ההולכת וגוברת של האנושות ברשתות חשמל ואלקטרוניקה. לפי הערכות האקדמיה האמריקנית הלאומית למדעים, התפרצות דומה לאירוע קרינגטון תעלה כשני טריליון דולרים – ותשאיר את כל החוף המזרחי של ארצות הברית בעלטה למשך שנה שלמה.
משימת ASO-S אמנם תוכננה במשך שנים רבות (ההצעות הראשונות ל-ASO-S הוצעו עוד ב-1976), אבל עיתוי השיגור אינו מקרי. לשמש שלנו מחזורים סולאריים של פעילות מגנטית מוגברת, שמגבירה את הסיכון לסופות סולאריות ולפליטות עטרה המוניות. את המחזורים הסולאריים בני ה-11 שנה מודדים על ידי ספירת כתמי השמש שעל פניה 1755. בדצמבר 2019 נכנסה השמש למחזור ה-25 שלה מאז שהחלו המדידות, מחזור שיגיע לשיאו ב-2025.
צילום ההתפרצויות משלוש זוויות
מסיבה זו, משימת ASO-S, שעלותה 126 מיליון דולר, תמדוד את השינויים בשדה המגנטי של השמש במשך ארבע שנים, ומהנדסי המשימה מקווים לתפוס את ההתפרצויות והפליטות בעונת השיא של 2025 – ולחזור עם תובנות חדשות לגבי עיתוי, מיקום וחיזוי סופות כאלו. לשם כך, ASO-S ישתמש בשלושה מכשירים: קורונוגרף שיחסום את האור המסנוור של השמש, מגנטוגרף שימדוד את השדה המגנטי של השמש, ומצלמת רנטגן שתצלם את ההתפרצויות הסולאריות.
המשימה הסינית החדשה תשלים את זווית הראייה של שתי משימות אחרות ששוגרו לשמש: הפארקר סולאר פרוב של נאס"א, גשושית ששוגרה ב-2018 במטרה לצלול פנימה לעטרה של השמש, והסולאר אורביטר של סוכנות החלל האירופית (ESA), ששוגרה שנה אחר כך במטרה לחקור לראשונה את קטבי השמש.
שעה שהגשושיות המערביות יצלמו וימדדו התפרצויות סולאריות מזווית הראייה של השמש, הלוויין הסיני יצלם אותם מזווית הראייה של כדור הארץ – בתקווה שהמדידה המקיפה הזאת תאפשר למדענים להבין מדוע סופה ופליטה מסוימת משתחררת לכיוון זה ולא אחר. בעתיד, מידע זה עשוי לאפשר את הקמתה של מערכת התראה מוקדמת, שתגן על החשמל ועל האינטרנט שלנו – אבל גם על גופם של אסטרונאוטים בחלל, בירח או במאדים.
על פי רוב, סין אינה ממהרת לחלוק מידע עם העולם או עם עולם המדע, אבל נראה שבמשימה זו ההתנהלות תהיה אחרת. ASO-S תעבור כעת תקופת כיול בת 3 עד 6 חודשים, אבל מנהלי המשימה מבטיחים לפרסם את כל הנתונים שיאספו לאחר מכן. זאת ועוד, בתאגיד CASC הסיני הקימו אתר אינטרנט למשימה – והם יפרסמו בו תמונות חדשות של השמש מדי יום.