עדכון חי – 9:00
משימת ארטמיס 1 שוגרה בהצלחה: החללית אוריון נכנסת למסלול סביב כדור הארץ, בדרך לירח. צ'רלי בלקוול-תומפסון, מנהלת השיגור, בירכה את הצוותים ממרכז הבקרה, "מה שעשיתם היום ייתן השראה לדורות הבאים" והוסיפה כי "זהו השלב הראשון בחזרה לירח והלאה למאדים".
***
עדכון חי – 16.11.22, 8:30
עשר דקות לפני ששעון הספירה לאחור הגיע לאפס, נאס"א החליטה לעצור את השיגור בעקבות חשש לתקלה והפעילה אותו מחדש במטרה לשגר ב-8:48 (שעון ישראל)
***
מחר (רביעי) בשעה 8:04 לשעון ישראל נאס"א תנסה שוב לשגר את משימת ארטמיס 1 לירח. השיגור, שאמור היה לקרות בסוף אוגוסט, נדחה בשל חשש מתקלות ותנאי מזג אוויר. מנהלי המשימה נפגשו אתמול לדון במוכנות המערכות, בעקבות פגיעה קלה שנגרמה ביום חמישי שעבר מסופת ההוריקן "ניקול" – רוחות עזות שפגעו בשטח החיצוני של החללית אוריון. יחד עם זאת, מנהל המשימה בנאס"א, מייק ספארין, אמר כי "אין שינוי בתוכניתנו לשגר בתאריך המיועד". המומחים סוברים כי מדובר בסיכון מחושב שניתן לקחת.
המשימה ההיסטורית, ארטמיס 1, היא למעשה שיגור הבכורה הן של המשגר הסופר-כבד מערכת שיגור לחלל (SLS) והן של החללית אוריון. ארטמיס 1 תמריא מכן השיגור 39B במרכז החלל קנדי – שממנו שוגרה משימת אפולו 10 למסע דומה לפני 53 שנה. כזכור, על הסיפון: הבובה הישראלית "זוהר", לבושה באפוד נגד קרינה מיוחד של חברת סטמראד, ומצוידת מספר פריטים שהציבור בישראל בחר לבקשת סוכנות החלל הישראלית ב-2021 כגון: מזוזה, אבן מים המלח וכן זרעי עצים שלוקטו על ידי קרן קיימת לישראל ויישתלו בארץ אחרי הנחיתה.
תוכנית ארטמיס והחזרה לחלל העמוק
ארטמיס 1 היא יריית הפתיחה של חזרת אסטרונאוטים אמריקניים לחלל העמוק, עם ה-SLS, המשגר העצמתי ביותר שנבנה עד היום. בראש ה-SLS מוצבת החללית אוריון, שמסוגלת לתמוך בשישה אנשי צוות מעבר למסלול לווייני נמוך – לתקופות של עד 21 יום ללא עגינה. חללית אוריון, המיוצרת על ידי לוקהיד מרטין, היא המקבילה לתא השירות של תא הפיקוד בתוכנית אפולו – אבל מרווחת ומשוכללת בהרבה. לאסטרונאוטים שיטוסו לירח באוריון יהיה פי 1.5 יותר מקום בחללית מאשר לאסטרונאוטים שטסו לירח בתא הפיקוד של חלליות אפולו, הם ייהנו מהנוף המשגע מבעד לחלונות הגדולים – ואפילו מתא שירותים.
כמו באפולו, גם לחללית אוריון מוצמד תא שירות הכולל מנוע ראשי, מנועי תמרון וכמובן אספקת חמצן ומים. אך תא השירות של אוריון, תרומת סוכנות החלל האירופית, מפיק חשמל מארבעה לוחות סולאריים – מה שיאפשר לחללית לתמוך בשהות ארוכה יותר בחלל. מאחר שהחללית אוריון אוטומטית כמעט לחלוטין, התפקיד העיקרי של האסטרונאוטים בדרך לירח יהיה להשגיח על המערכות.
ארטמיס 1 הלא מאוישת, שתשוגר בימים הקרובים למשימה בת 26 עד 42 ימים, תבדוק את כל המערכות הללו בזמן אמת – מהמשגר דרך הפאנלים הסולאריים של החללית ועד מגן החום שאמור להגן על החללית בעת חזרתה לכדור הארץ. המשימה נועדה גם לערוך סדרה של ניסויים שיסללו את הדרך למשימות המאוישות בעתיד. אוריון תשחרר 10 לווייני קובייה (CubeSat) שבין היתר יסייעו למפות את מרבצי הקרח במכתשים המוצללים תמידית בקוטב הדרומי ולחפש אתר הולם לבסיס ארטמיס, וכן לוויין שינסה לגדל שמרים בחלל העמוק.
נוכחות ישראלית על הסיפון
ניסוי מרכזי נוסף הוא כאמור, הניסוי הישראלי-גרמני MARE, שנועד לבדוק את האפוד המיוחד של חברת סטמראד הישראלית בתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. אפוד זה אמור להגן על גופם של האסטרונאוטים מפני קרינה מסוכנת, במיוחד בעת התפרצויות שמש. הבובה הגרמנית, הלגה, לא תלבש את האפוד – וזוהר הישראלית כן. מדובר בניסוי מרכזי לתוכנית ארטמיס בכללותה, שכן אם החיישנים של סוכנות החלל הגרמנית יראו כי זוהר אכן ספגה פחות קרינה מהלגה בזמן המסע, ייתכן כל האסטרונאוטיות והאסטרונאוטים של משימות ארטמיס המאוישות יצוידו בחליפות מסוג אסטרו-ראד, והן ישמשו אותם למקרה של התפרצות סולארית.
ראוי לציין כי הנוכחות הישראלית בארטמיס 1 אינה מסתכמת בניסוי MARE המרכזי למשימה. שכן טיסת הבכורה של החללית אוריון כוללת גם חלקים חיוניים, כגון דלת פתח המילוט, שהודפסו בתלת מימד במערכות של חברת סטרטסיס הישראלית. סטרטסיס מתמחה בפתרונות הדפסה בתלת מימד מבוססי פולימרים ובחברה ציינו כי במשימות המאויישות העתידיות של אוריון, החללית אף תצוייד במושבים מודפסים שישמשו את אנשי הצוות, שגם אותם תספק סטרטסיס.
