משימת ארטמיס 1 ששוגרה שבוע שעבר נמצאת בחצי הדרך לירח – ולפי התוכנית היא תבצע את היעף הקרוב ביותר שלה לירח מחר (שני) בשעה 14:44 לשעון ישראל, אז חללית האוריון תתקרב עד כדי 130 ק"מ מפני השטח של הירח. על סיפונה של ארטמיס 1 נמצאת הבובה הישראלית "זוהר", שעל אפודה המיוחד תפור דגל ישראל, וכן מזוזה, אבן מים המלח וזרעי עצים שיישתלו בארץ אחרי הנחיתה.
ארטמיס 1 המריאה ביום רביעי, 16 בנובמבר, למסע בן 25 יום לירח ובחזרה. השיגור היווה את שיגור הבכורה של המשגר העוצמתי ביותר בתולדות האדם, מערכת שיגור לחלל (SLS), ואת הפעם הראשונה שבה חללית האוריון יוצאת ממסלול סביב כדור הארץ – ומרחיקה לכת לחלל העמוק. ארטמיס 1, הלא-מאוישת, היא המשימה הראשונה בתוכנית ארטמיס, שנועדה להנחית את האסטרונאוטית הראשונה ואת האסטרונאוט הבא על אדמת הירח בשנת 2025.
מאחר שמדובר בשיגור הבכורה של תוכנית ארטמיס ושל ה-SLS בכלל, ארטמיס 1 אינה מאוישת. במקום אסטרונאוטיות בשר ודם יושבות באוריון שתי בובות פנטום: "הלגה" הגרמנייה ו"זוהר" הישראלית, במסגרת ניסוי Matroshka AstroRad Radiation Experiment, או MARE, שנועד לבדוק את אפוד הקרינה המיוחד של חברת סטמראד הישראלית בתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. הלגה אינה לובשת את האפוד – וזוהר כן. אם החיישנים של סוכנות החלל הגרמנית יראו כי זוהר אכן ספגה פחות קרינה מהלגה בזמן המסע, כל האסטרונאוטיות והאסטרונאוטים של משימות ארטמיס המאוישות יצוידו בחליפות מסוג אסטרו-ראד.
מאחר שמדובר בחזרה הגנרלית לקראת החזרת האנושות לירח, האוריון מצוידת במספר רב של מצלמות באיכות גבוהה – שמגמדות כמובן את אמצעי הצילום בימי תוכנית אפולו. ביום הראשון למשימה, כלומר ביום רביעי שעבר, צילמה האוריון את עולם הבית שלנו, חציו בלילה וחציו ביום:
ואילו ביום הרביעי למשימה, כלומר אתמול (שבת), כשהיא כבר בחצי הדרך לירח – האוריון פרשה את הלוחות הסולאריים שמספקים לה חשמל והמצלמה שבקצה המערך הסולארי צילמה סרטון יפיפה של הירח מסתחרר באור השמש:
בינתיים כל מערכות האוריון מוכיחות את עצמן, ובנאס"א מציינים בגאווה שהחללית מתפקדת בצורה אופטימלית. כאמור, המבחן האמיתי של המשימה ההיסטורית יגיע מחר, כשהחללית תתקרב עד כדי 130 ק"מ מאבק הירח. בשלב זה, מנועי החללית יבצעו בעירה של 2.5 דקות שנועדה להכניס את האוריון למסלול סביב הירח. למרות שעוד לא התקבל אור ירוק רשמי לתמרון, מהנדסי המשימה סמוכים ובטוחים שהיא תבוצע – ובהצלחה.