בתום מסע חלוצי ושובר שיאים בן 26 יום בחלל העמוק, משימת ארטמיס 1 חוזרת הביתה לכדור הארץ. חללית האוריון תצנח באוקיינוס השקט, לא רחוק לחופי באחה קליפורניה שבמדינת מקסיקו, בשעה 19:40 (לשעון ישראל).
צפו במשדר המיוחד:
הכניסה מחדש לאטמוספרה תתחיל 40 דקות קודם לכן, בשעה 19:00, כאשר האוריון תתנתק מתא השירות שלה, שנבנה על ידי סוכנות החלל האירופית. בתא השירות נמצא המנוע, הדלק והפאנלים הסולאריים שמניעים ומספקים חשמל לאוריון, והתא יעוף מהחללית כך שהוא לא יסכן את האוריון או את בני האדם שעל הקרקע.
בשעה 19:20 תתנגש קפסולת האוריון באטמוספרה של כדור הארץ במהירות מסחררת של כ-40,000 קמ"ש, פי 32 ממהירות הקול. החיכוך עם האטמוספרה יחמם את החללית לטמפרטורה של 2,800 מעלות צלזיוס – כמחצית מטמפרטורת פני השמש.
כדי להאט את החללית, נאס"א תנסה טכניקה חדשנית של הקפצתה על פני האטמוספרה – כמו אבן שמקפיצים על פני המים. האוריון תפגע באטמוספרה, תשיל חלק מהמהירות שלה ותקפץ חזרה לחלל. אחר כך החללית תחדור שוב לאטמוספרה.
ב-19:35, כשהאוריון תימצא בגובה של כ-12.2 ק"מ מעל גובה פני הים, היא תפתח את מצנחיה כדי להאט עוד יותר. וכעבור חמש דקות, היא תפגע בים במהירות של 32 קמ"ש בלבד, ותחולץ כעבור שעתיים על ידי ספינת חיל הים האמריקני פורטלנד וצוללנים שעובדים בשירות נאס"א.
חללית האוריון שוגרה למסע סביב הירח ב-16 בנובמבר. היה זה שיגור הבכורה של משגר ה-SLS (מערכת שיגור לחלל), המשגר העוצמתי ביותר בתולדות האדם, והשיגור הראשון של חללית האוריון לחלל העמוק. משימת ארטמיס 1 נועדה לבדוק את המערכות לקראת הנחיתה של האסטרונאוטית הראשונה והאסטרונאוט הראשון מאז אפולו 17 על פני הירח ב-2025.
על סיפונה של ארטמיס 1 שתי בובות פנטום: "הלגה" הגרמנייה ו"זוהר" הישראלית, שלוקחות חלק ניסוי Matroshka AstroRad Radiation Experiment, או MARE, שנועד לבדוק את אפוד הקרינה המיוחד של חברת סטמראד הישראלית בתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. הלגה לא לבשה את האפוד במהלך המסע – וזוהר כן. אם החיישנים של סוכנות החלל הגרמנית יראו כי זוהר אכן ספגה פחות קרינה מהלגה בזמן המסע, כל האסטרונאוטיות והאסטרונאוטים של משימות ארטמיס המאוישות יצוידו בחליפות מסוג אסטרו-ראד, והן ישמשו אותם למקרה של התפרצות סולארית.
דורות ההמשך של משימות ארטמיס
אחרי ההצלחה הכבירה של כל מערכות ארטמיס 1, בנאס"א חושבים קדימה. לאחר שמשימת ארטמיס 2 תשלח ב-2024 ארבעה אסטרונאוטים למסע סביב הירח, ושנה אחר כך ארטמיס 3 תנחית שני אסטרונאוטים על אדמתו בחללית סטארשיפ של ספייס אקס. בחודש שעבר הזמינה נאס"א מספייס אקס חללית סטארשיפ נוספת, בעלות של 1.15 מיליארד דולר, שתשמש כנראה לנחיתה במשימת ארטמיס 4. ואילו בשבוע שעבר פרסמה נאס"א קול קורא חדש, שמזמין חברות אחרות להתחרות על מכרז שיספק את מערכת הנחיתה הירחית לארטמיס 5 – על מנת שלא להסתמך על חברה אחת, שעדיין לא הוכיחה שהסטארשיפ מסוגל להמריא ולחזור בחתיכה אחת.
כרגע מתחרים על ההצעה החדשה בלו אוריג'ין של ג'ף בזוס וחברת דיינטיקס, שהפסידו לספייס אקס במכרז המקורי ב-2021, שעמד על סכום של 2.9 מיליארד דולר לפיתוח ולבניית מערכת הנחיתה האנושית על הירח. בדרך כלל נאס"א אינה מסתמכת על קבלן אחד ויחיד, מחשש לעיכובים ולתקלות שעלולים לבטל את תוכניותיה – וההחלטה של נאס"א להעניק את מלוא הסכום לספייס אקס הרים לא מעט גבות. כעת, כאמור, נראה שנאס"א מבינה שלפחות לטווח הארוך, טוב אם תהיה מערכת גיבוי לתוכנית ארטמיס השאפתנית להחזיר בני אדם לירח – ולבנות בו בסיס מאויש עד סוף העשור.
