עפתם משיגור ארטמיס 1? אל דאגה, יהיו עוד: נאס"א חתמה על חוזה עם ענקית התעופה בואינג לייצור של חמישה משגרי SLS (מערכת שיגור לחלל) נוספים בסכום של 3.2 מיליארד דולר. לפי החוזה, בואינג תמשיך לייצר את ה-SLS עד יולי 2028, לפחות, שישמש את נאס"א לשיגור אסטרונאוטים לירח ומעבר לו.
אפילו במונחי תעשיית החלל, מדובר בחוזה ענק: סוכנות החלל הגדולה בעולם חתמה עם תאגיד התעופה הגדול בעולם על המשך ייצור המשגר הגדול בהיסטוריה.
החל מ-2024: שיגור SLS מדי שנה
ה-SLS מתנשא לגובה של 32 קומות ושורף שש טונות דלק מדי שנייה. כל אחד משני הבוסטרים שלו מייצר יותר כוח דחף מאשר 14 מטוסי ג'מבו אזרחיים. פיתוח ה-SLS, שהעבודה עליו החלה ב-2011 (והייתה אמורה להסתיים עוד ב-2016) עלה למשלם המיסים האמריקני 23 מיליארד דולר. הוא המשגר היחיד בעולם (כרגע, עד שספייס אקס תגמור לבנות את הסטארשיפ, והסינים – את הלונג מארץ' 9) שמסוגל לשגר גם אסטרונאוטים וגם מטען כבד במשימה אחת לחלל העמוק, למשל לירח ולמאדים. על ראש ה-SLS מוצבת החללית אוריון, שמסוגלת לתמוך בשישה אנשי צוות מעבר למסלול לווייני נמוך – לתקופות של עד 21 יום ללא עגינה.
ב-16 בנובמבר 2022 המריא ה-SLS לטיסת הבכורה שלו לירח במסגרת משימת ארטמיס 1 הלא-מאוישת – וביצועי המשגר והחללית עלו על כל ציפיות מתכנני המשימה. לאור ההצלחה, נאס"א חתמה עם היצרנית בואינג על המשך ייצור ה-SLS. ב-2024 צפויה להשתגר משימת ארטמיס 2, שתישא ארבעה אסטרונאוטים מנמל החלל קנדי למסע סביב הירח. שנה אחר כך ישוגרו ארבעה אסטרונאוטים, ומתוכם האסטרונאוטית הראשונה והאסטרונאוט השחור הראשון שינחתו על פני הירח. זוהי הנחיתה המאוישת הראשונה על עולם אחר מאז 1972.
ארטמיס 1 עד 3 ישתמשו בתצורה הבסיסית של ה-SLS, שבשלב העיקרי שלו מותקן רק מנוע אחד מסוג RL10. ארטמיס 4 שתנחית בני אדם על הירח תשתמש בגרסה המשודרגת, SLS Block 1B, ובה ארבעה מכלי דלק וארבעה מנועים – במטרה לשלוח מטען כבד יותר: גם את האוריון וגם את המודול הראשון של הלונר גייטוויי, תחנת החלל הבינלאומית החדשה שנאס"א ושותפותיה עתידות לבנות במסלול סביב הירח. תחנת החלל הירחית נועדה להחליף עם הזמן את תחנת החלל הבינלאומית שמקיפה כעת את כדור הארץ, ולשמש כפלטפורמה לחקר הירח.
אחרי הנחיתה הראשונה וההיסטורית, מדי שנה תשוגר משימת ארטמיס מאוישת נוספת, שתוסיף גם מודול חדש לתחנת החלל הירחית. במקביל, האסטרונאוטים על פני השטח יתחילו לבנות את התשתית הראשונית לבסיס הירחי – תחנת המחקר הראשונה של האנושות על עולם אחר.
הסטארשיפ מחממת מנועים
לפי תנאי החוזה, בואינג תספק לנאס"א את השלב העיקרי במשגרי ה-SLS למשימות ארטמיס 3 ו-4 (ארטמיס 2 כבר כלולה בהסכם הראשוני הקודם), ותאסוף את חומרי הגלם לייצור לייצור ה-SLS למשימות ארטמיס 5 ו-6. בנוסף, לנאס"א עומדת הזכות להזמין מבואינג עד 10 שלבים עיקריים נוספים של ה-SLS ועד 8 שלבים משניים נוספים. כבר בשנה הבאה צפוי השלב העיקרי של ה-SLS למשימת ארטמיס 2 להגיע למרכז החלל קנדי.
המחויבות החדשה של נאס"א בחוזה לבואינג מאותתת שהממשל האמריקני מחויב לתוכנית ארטמיס – ושהאנושות אכן חוזרת לירח (והפעם בכוונתנו להתיישב בו). זאת ועוד, מדובר בהבעת אמון של סוכנות החלל בבטיחות וביעילות של מערכת השיגור על פני המתחרה העתידית: הסטארשיפ של ספייס אקס.
אם וכאשר תושלם הסטארשיפ, היא צפויה להיות עוצמתית לא פחות מה-SLS – אבל זולה הרבה יותר, בשל הרב-שימושיות של המערכת. לפי הערכות מדובר בתעריף חסר תקדים של כ-20 דולר לק"ג מטען למסלול סביב כדור הארץ. לשם השוואה, עלות שיגור ק"ג מטען למסלול עומדת על כ-58,000 ב-SLS של נאס"א. גם לפי התוכנית המקורית של נאס"א, האסטרונאוטים של ארטמיס ישוגרו לירח ב-SLS – אבל הם ינחתו עליו ברכב נחיתה ירחי שהוא גרסה של סטארשיפ.
לפיכך נשאלת השאלה: האם משגרי ה-SLS שנאס"א קנתה היום יהפכו למיושנים כבר בשנה הבאה, עם שיגור הבכורה של הסטארשיפ, והאם משלם המיסים האמריקני יצטער על החוזה שנחתם עם בואינג? ימים יגידו.
