חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל

מטוס ימי בטיטאן וטלסקופ חלל שיורכב מאלפי לוויינים: נאס"א בחרה את טכנולוגיות העתיד

סוכנות החלל האמריקאית העניקה ל-14 הצעות עתידניות את פרסי NIAC, הנה כמה מהמרתקות ביניהן

11.01.2023
הדמיית אמן של הטיטאן-אייר בפעולה. קרדיט: קווין מורלי
הדמיית אמן של הטיטאן-אייר בפעולה. קרדיט: קווין מורלי

אם בעתיד נאיץ חלליות למהירויות עצומות על ידי לייזרים בכדור הארץ, שעה שעל הירח צינורות חמצן יחברו בין נקודות התיישבות שונות ובמאדים לבני בניין יצמחו בכוחות עצמם – טוב נעשה אם נזכור שכל הטכנולוגיות הללו התחילו את דרכן כהצעות נועזות שהוגשו לתחרות המרכז לרעיונות מקוריים ומתקדמים (NIAC) של נאס"א.

 

שלשום (שני) הודיעה סוכנות החלל האמריקאית על 14 הצעות שיזכו במענקי פיתוח של NIAC לשנת 2023. כל אחד מהזוכים יקבל מענק פיתוח על סך 175,000 דולר לבחינת היתכנות ההצעה, ויהפוך למעשה לעמית מחקר של מרכז NIAC של נאס"א למשך תשעה חודשים. בשנה הבאה, לצד ההכרזה על ההצעות הזוכות לשנת 2024, נאס"א תבחר מבין 14 הזוכים את אלו שיעלו לשלב ב', הוא שלב המשך הפיתוח. בשלב ב' כל הצעה זוכה למענק של 600,000 דולר ולשהות של שנתיים ב-NIAC. 

 

לטוס ולשוט בטיטאן

אחת ההצעות המעניינות ביותר בבציר 2023 היא הטיטאן-אייר של יזם יחסית אנונימי בשם קווין מורלי: מעין מטוס ימי שיחקור את טיטאן, ירחו המסתורי של שבתאי.

 

הטיסה בטיטאן קלה עוד יותר מהטיסה בשמי כדור הארץ, בזכות האטמוספרה העבה וכוח הכבידה החלש יחסית. ואכן, נאס"א כבר מפתחת את משימת הדרגונפליי – רחפן שישוגר לשמי טיטאן ב-2027. אלא שטיטאן הוא העולם היחיד במערכת השמש (מלבד כדור הארץ כמובן) עם גופים נוזלים כמו אגמים ונהרות על פני השטח. בטיטאן הקפוא, הגופים הללו אינם עשויים מים, אלא מתאן נוזלי, אך אסטרוביולוגים תוהים אם ייתכנו חיים מבוססי מתאן באגמים הללו.

 

מורלי מציע להיעזר בקלות התעופה בטיטאן – מבלי לוותר על האקשן הכימי, ואולי גם הביולוגי, בתוך האגמים. המטוס הימי שלו יטוס במשך שעות כשהוא ממפה את הסביבה ומודד את האטמוספרה, ולאחר מכן יקפל את כנפיו ויהפוך לכלי שיט שדוגם ומנתח את הרכב האגמים.

 

זאת לא ההצעה הראשונה של מורלי שזוכה למענק NIAC. ב-2021 מורלי הציע רובוט שיחפור מתחת לקרח בקטבים של מאדים. ההצעה זכתה למענק NIAC בשלב א' ועלתה בשנה שעברה לשלב ב'. מורלי הציע את הרובוט החופר בעודו סטודנט להנדסה, מה שהפך אותו לחוקר הראשי הראשון בתולדות פרסי NIAC ללא תואר ראשון.

 

למדוד שדות מגנטים ממרחק שנות אור

רעיון חדשני אחר שזכה השנה במענק הוא הצעתה של מרי קנאפ מ-MIT לבניית מצפה רדיו בתדרים נמוכים בשם GO-LoW.

 

ככלל, האנושות מעולם לא "ראתה" את השמיים בתדרי רדיו נמוכים במיוחד. האטמוספרה חוסמת את התדרים הללו, כך שלא ניתן לבנות מצפה רדיו בתדרים אלו על הקרקע, ומצפה כזה בחלל יצריך שיגור של טלסקופ מסיבי כל כך - שעלותו תגמד את עלותם של מצפי על כמו טלסקופ החלל האבל או ג'יימס ווב. קנאפ מציעה גישה אחרת: לשגר אלפי אנטנות זעירות וזולות לנקודת לגראנז' 5, שיפעלו יחד כלהק אחד בשיטת האינטרפרומטריה ויקלטו תדרים שבין 100 קילוהרץ ל-15 מגהרץ. 

 

יש המון מה לגלות בתדרי רדיו נמוכים, אבל הדובדבן שבקצפת יהיה לגלות שדות מגנטיים ברזולוציה של כוכב הלכת הבודד. כיוון ששדה מגנטי נחשב תנאי סף חשוב לאפשרות של התפתחות חיים, ה-GO-LoW ימפה את כל השדות המגנטיים ברדיוס מדהים של 16 שנות אור מאיתנו. 

 

תרשים של ה-GO-LoW. קרדיט: מרי קנאפ

רעיונות מטורפים, שכל אחד יכול להגיש

מרכז NIAC שם לעצמו למטרה להמר בגדול: לתמוך בהצעות קיצוניות – שיכולות לשנות את כללי המשחק בעתיד. המכרז פתוח לכל מוסד חינוכי, מעבדת מחקר, עסק, סוכנות פדרלית, מרכז של נאס"א או אדם פרטי בארה"ב. המרכז, שפועל מאז 1998 (עם הפסקה בין השנים 2007-2011) נחשב לאחת האפשרויות הטובות ביותר של מדענים עם רעיונות מטורפים לקבל מענקי פיתוח במסגרת סוכנות החלל. ואפילו אם רק בודדים מבין הפרויקטים המוצעים יתממשו, בתקופת חיינו או בכלל, עדיין מדובר ברעיונות שמציתים את הדמיון.

 

 

 

לרשימה המלאה של ההצעות שזכו במענק של נאס"א>>