נחתת הארגון ההודי לחקר החלל (ISRO) צ'אנדריאן-3 ששוגרה ב-14 ביולי, הצליחה לנחות נחיתה רכה על פני הירח היום (רביעי) על בשעה 15:30 לשעון ישראל. בכך הודו הודו היא המדינה הרביעית בעולם, אחרי בריה"מ, ארצות הברית וסין, שמגיעה להישג זה. החללית נחתה, באופן מושלם וכפי שתוכנן, באתר שבקוטב הדרומי בירח.
נחיתת צ'אנדריאן-3 והחגיגות שאחריה:
אלפי מהנדסים, אנשי צוות ובקרה מעורבים במשימת צ'אנריאן-3 וההצלחה לנחות נחיתה רכה מחזקת את מעמדה של הודו כמעצמת חלל מובילה בעולם. למעשה, למעט סין אף מדינה אוד לא נחתה על הירח במאה ה-21. עבור הודו זהו ניסיון שני לנחות על הירח, אחרי שמשימת צ'אנדריאן-2 (בסנסקריט: "רכב חלל") התרסקה על הירח ב-2019 עקב תקלת תוכנה שהסיטה אותה מהמסלול. יחד עם צ'אנריאן-3 היתה אמורה לנחות גם החללית הרוסית לונה-25, אף היא בקוטב הדרומי של הירח, לא רחוק מאתר הנחיתה של ההודים. ואולם ביום ראשון הודיעו הרוסים שהנחתת התרסקה על הירח והמשימה נכשלה.
כבר בשנות ה-60 של המאה שעברה אסטרונומים העלו השערה לפיה מרבצים של מי קרח יכולים לשרוד במכתשים העמוקים של הירח, שכן השמש לעולם אינה פוגעת בהם ישירות. ב-2009, המקפת ההודית צ'אנדריאן 1 שלחה גשושית התרסקות למכתש העמוק שקלטון שסמוך לקוטב הדרומי, ניתחה את ענן האבק שהתרומם כתוצאה מההתנגשות – ואישרה את קיומם של מי קרח במכתשים המוצללים תמידית. ומאחר שמים יכולים לספק לתחנת מחקר מי שתייה, חמצן לנשימה ואפילו דלק רקטי – מעצמות העולם נמצאות בשנים האחרונות במרוץ לנחות, למפות ולנצל את משאבי האזור.
מסיבה זו הודו נחתה דרומית יותר מכל נחיתה ירחית אחרת. טכנית אין מדובר בקוטב הדרומי ממש אך בכל זאת מדובר באתגר משמעותי. זאת מאחר שבקוטב הדרומי השמש נמצאת תמיד סמוך לקו האופק, מה שעלול להקשות על טעינת פאנלים סולאריים. בנוסף, הקרקע טרשית מאוד יחסית וקשה לנחיתה ואין קו תקשורת רציף לכדור הארץ. הצלחת המשימה ההודית לנחות עתידה לשפוך אור חדש ויקר ערך על תנאי הקיצון השוררים בדרום הירח.
