פרופ' ארנון קרניאלי מהמעבדה לחישה מרחוק באוניברסיטת בן גוריון בנגב עיבד תמונות שצילם לוויין סוכנות החלל האירופית סנטינל-2, שחושפות את ממדי ההרס ברצועת עזה ובעוטף עזה. בהשוואה לתמונה שצולמה ב-11 בנובמבר אשתקד, בתמונה שצולמה ב-11 בנובמבר השנה אפשר לראות אזורים ירוקים נרחבים שהפכו אדומים – כלומר שדות שנהפכו לקרקע חשופה. העיבוד מדגים גם את פוטנציאל השיקום בתום המלחמה, באמצעות לוויין הסביבה הישראלי-צרפתי "ונוס", שיספק לתושבי העוטף כלים לחקלאות מדייקת.
"זהו אינדקס שפיתחנו במעבדה שלנו, השייך למשפחת מדדי הצמחייה", מסביר פרופ' קרניאלי. "ככלל, ככל שרואים יותר ירוק בתמונה כך יש יותר צמחייה – וככל שרואים יותר אדום - יותר קרקע חשופה. תוצאות המלחמה ניכרות היטב, גם בתוך רצועת עזה וגם בעוטף. בצפון רצועת עזה אנחנו רואים שטחים אדומים יותר מבדרומה, שכן את השטח הזה כבשה מדינת ישראל. אין זה סוד שכוחות צה"ל מחשפים את הצמחייה מחשש למטענים, מוקשים ומנהרות. במיוחד בולט תוואי נחל עזה, שדרכו נכנסו כוחות צה"ל לרצועה ונעו צפונה. מדובר בכלים כבדים, טנקים, נמרים, ודי-ניינים, הכותשים את הקרקע ורומסים את הצמחייה. אותו הדבר נכון לגבי העוטף. כלים משוריינים שהתמקמו ותמרנו בתוך השדות גרמו להרס השדות. בנוסף, חקלאי העוטף עדיין מנועים מלזרוע את גידולי הסתיו, בתחילה חיטה ובהמשך תפוחי אדמה, כך שהאדמה נשארה חשופה".
הלוויין סנטינטל-2 של סוכנות החלל האירופית מצלם את כל העולם ברזולוציה של בין 10 ל-20 מטרים. פרופ' קרניאלי הוא המדען הראשי של הלוויין ונוס של סוכנויות החלל הישראלית והצרפתית, שמצלם כ-100 אתרים בישראל ובעולם ברזולוציה גבוהה יותר, של 4 מטרים. אלא שלרוע המזל, מרבית התמונות שצילם ונוס לאחרונה, מעל שטחי העוטף, לא היו שמישות.
"הלוויין ונוס מצלם את שטחי העוטף כל יומיים, אבל במקרים רבים עננות כיסתה את האזור. את רוב שטח רצועת עזה הלוויין אינו מצלם, כי לא חשבנו שיש באזור עניין מדעי כשבחרנו את האתרים. הונוס הוא לוויין מתקדם מאוד שנועד לאפשר חקלאות מדייקת, והוא כלי יעיל במיוחד בשטחים חקלאיים גדולים כשדות עוטף עזה. חקלאי בעוטף שפותח תלם בבוקר – חוזר אחרי הצהריים. לכן כשישובו התושבים לביתם, הלוויין הישראלי יאפשר לחקלאים לעקוב אחר מצב הגידולים וקצב שיקום השדות".