הבוקר (ב', 8 בינואר) משימת הפרגרין לונאר לנדר (בעברית, "פרגרין" הוא בז נודד – בעל החיים המהיר בכדור הארץ) שוגרה בהצלחה לירח, שעל פניו היא תנסה לנחות ב-23 בפברואר. לא בכל יום נוחתת חללית על הירח – אך גם בהקשר זה מדובר במשימה היסטורית: הנחיתה הרכה הראשונה של חללית מסחרית או לא ממשלתית על עולם אחר, המשימה הראשונה שמשוגרת במסגרת תוכנית שירותי המטען המסחריים של נאס"א (Commercial Lunar Payload Services, או CLPS) והמשימה הראשונה שמשוגרת על גבי משגר הוולקן קנטאור החדש של חברת ULA.
צפו בשיגור:
ניסויים של נאס"א – לצד אפר של נפטרים
בדומה לתוכנית המאוישת המסחרית של נאס"א שהולידה את הדרגון 2 של ספייס אקס ואת הסטארליינר של בואינג, תוכנית שירותי המטען המסחריים נועדה לאפשר לנאס"א לשגר מטענים לירח מבלי לבנות בעצמה את מערכות השיגור. נאס"א מעדיפה בשנים האחרונות להתמקד במדע ולהשאיר את בניית התשתיות לשוק הפרטי – וכך גם לחסוך כסף וגם לעודד את תעשיית החלל.
ב-2021, נאס"א העניקה לחברת ההזנק אסטרובוטיק (Astrobotic) כ-80 מיליוןן דולר בתמורה לנשיאת חמישה ניסויים על סיפון נחתת החברה, הפרגרין. בנוסף, הנחתת תישא שני רוברים זעירים – אחד מאוניברסיטת קרנגי מלון בארה"ב ואחד של סוכנות החלל המקסיקנית – גלאי קרינה של סוכנות החלל הגרמנית ועוד שורה ארוכה של מזכרות חביבות, כמו קפסולת זמן המכילה 80,000 הודעות מילדים מכל רחבי העולם (תרומת אסטרוסקייל), ביטקוין אחד מאיי סיישל, כל ערכי ויקיפדיה בכל השפות השמורים על צ'יפ בגודל מטבע, ואפילו אפר אנשים מתים מחברת אליסיום ספייס – המציעה שירותי קבורה והנצחה בחלל.
כל זה ייכנס כאמור לנחתת פרגרין של אסטרובוטיק, וימריא לירח על גבי משגר וולקן קנטאור (Vulcan Centaur) של ULA – חברת החלל של לוקהיד מרטין ובואינג. השיגור לירח בערב חג המולד יהיה שיגור הבכורה של המשגר הכבד החדש, שעתיד להחליף את שני סוסי העבודה של ULA: האטלס 5 והדלתא 4 הכבד.
היסטוריה בשנה החדשה?
כמובן, המשגר – ואפילו המטען – יישכחו מלב אם וכאשר הנחתת תנחת על פני הירח. ההישג המשמעותי שעל הפרק הוא עצם הצלחת הנחיתה הרכה. בעוד שארבע מעצמות נחתו עד היום נחיתה רכה על הירח – ברה"מ, ארה"ב, סין ולאחרונה גם הודו – אף גוף חוץ-ממשלתי עוד לא הצליח לעשות זאת.
ב-2007, גוגל הכריזה על הגוגל לונאר אקס פרייז (Google Lunar X Prize) על סך 20 מיליון דולר לקבוצה הראשונה שתצליח להנחית חללית לא-מאוישת על הירח עד 2018. אמנם אף מתחרה לא עמדה בדדליין התחרות, אבל הקבוצה הישראלית SpaceIL שיגרה ב-2019 את הגשושית בראשית לירח – שנכנסה בהצלחה למסלול סביב הירח, אך התרסקה על פניו עקב פקודה שגויה לכיבוי מחשבי הנחתת. ואילו באפריל השנה התרסקה הנחתת Hakuto-R של הקבוצה היפנית מהתחרות, ispace.
אסטרובוטיק גם כן נולדה מהתחרות של גוגל. ואם נחתת הפרגרין שלה תצליח לנחות על הירח ב-23 בפברואר, היא תעשה היסטוריה – ותפתח פרק חדש במהפכת החלל החדש. אלא שהפרגרין הייתה אמורה להמריא ב-24 בדצמבר, ערב חג המולד, ולנחות בינואר. בשל הדחייה, הפרגרין עלולה להפסיד את הבכורה למשימה פרטית אחרת: הנחתת נובה-סי (Nova-C) של חברת אינטואיטיב מאשינז (Intuitive Machines), שאף היא נולדה מתחרות של הגוגל ואף היא זכתה למימון של נאס"א במסגרת CLPS. נובה-סי תמריא על גבי משגר פלקון 9 של ספייס אקס בין ה-12 ל-16 בינואר, כלומר אחרי הפרגרין. אולם מאחר שהמסלול שלה לירח ישיר יותר, היא תנסה לנחות על פניו בין ה-19 ל-21 בינואר.
לתחרות כזאת שאפו בנאס"א. היום אנחנו מתייחסים כמובן מאליו לכך שחלליות מסחריות נושאות ציוד, אסטרונאוטים ואפילו תיירי חלל ליעדים בחלל הקרוב – כמו לתחנת החלל הבינלאומית. בנאס"א היו רוצים לראות תחרות מסחרית דומה בירח, שתאפשר לה לממן ולתפעל בסיס המאויש בקוטב הדרומי, במסגרת תוכנית ארטמיס השאפתנית.
