לפנות בוקר יום ראשון, 11.2, בשעה 05:33, משגר מסוג פאלקון 9 של חברת ספייס אקס שיגר בהצלחה את טלסקופ החלל Plankton, Aerosol, Climate, ocean Ecosystem, או PACE, של נאס"א. טלסקופ החלל עלה קרוב למיליארד דולר, וצפוי לשפוך אור דרמטי – וגלובלי – על התחממות כדור הארץ.
עתיד האנושות תלוי בפיטופלנקטון
ממסלול מסונכרן-שמש, ובגובה של 677 ק"מ מעל פני הים, PACE יחקור את האופן המורכב והחמקמק שבו האוקיינוסים והאטמוספרה מחליפים ביניהם פחמן דו-חמצני, וכיצד אירוסולים (חלקיקים זעירים הנישאים באוויר) יכולים לעודד צמיחה של פיטופלנקטון במים – שסופגים את רוב הפחמן הדו-חמצני שנספג (אף יותר מעצים), ומהווים את בסיס פירמידת המזון באוקיינוסים.
מעבר למדע הבסיסי ולצורך שלנו להבין לעומק את התהליכים העוברים על כוכב הלכת שלנו, PACE יצלם את כל האוקיינוסים, הימים והאגמים של כדור הארץ באור הנצפה, באור תת-אדום קרוב ובאור על-סגול. זוהי הפעם הראשונה שבה ייערך מעקב גלובלי ויומיומי אחר תפוצת הפיטופלנקטון. המעקב יאפשר לראשונה למדענים ולרשויות לצפות מראש עקות לאוכלוסיות ימיות, וכן לחזות פריחת מיקרו-אצות המשחררות רעלנים לאדם ולחי – פריחות שהופכות לנפוצות ולתכופות יותר עם העלייה בטמפרטורת המים.
לא פחות חשוב הוא מעקב הלוויין אחר אירוסולים – טבעיים ומלאכותיים – ברמה מקומית, אזורים ועולמית – ואחר האינטראקציה שלהם עם אור השמש. בין היתר, מדעני המשימה ינסו לענות על השאלה אם וכיצד זיהום אוויר כתוצאה משחרור אירוסולים משפיע על הסביבה הימית, למשל על רמת החומציות ועל שטף אור השמש שפוגע במים.
כדי להבין מה קורה על הארץ – חייבים לצאת לחלל
ל-PACE לא היו חיים קלים. ממשל טראמפ ניסה כמה פעמים לבטלו ולהפנות את המשאבים לתוכנית ארטמיס, אך הקונגרס והציבור התעקשו להשאיר את הלוויין "חי" בתקציב נאס"א. ממשל ביידן, ששינויי האקלים עומדים בראש מעיניו, אישר והאיץ את בנייתו. כעת, אחרי השיגור המוצלח, מכשירי הלוויין יכווננו ויכוילו בדיוק רב – תהליך שצפוי לארוך כחודשיים. משימת הלוויין מוגדרת לשלוש שנים, אך מתכנני המשימה מעריכים שהוא יספק נתונים גם בעוד עשור.
PACE צועד בנעליו – או נוסק במסלולו – של Surface Water and Ocean Topography, או SWOT, ששוגר בדצמבר 2022. SWOT של סוכנויות החלל האמריקאית והצרפתית, הוא הלוויין הראשון בהיסטוריה שמנטר את השינויים בגובה פני המים בכל גופי המים בארץ, מהאוקיינוס השקט ועד האגמים הקטנים ביותר – ברגישות של עד 2.7 ס"מ בגובה המים באוקיינוסים. SWOT ממפה בימים אלה לראשונה את הטופוגרפיה של כל גופי המים בעולם, אך אינו יודע לומר מה נמצא על פני המים (למשל פלנקטון) או מעליהם (אירוסולים), ואת המפה הזאת PACE ימלא בתוכן.
כמובן, למיפוי סביבתי יש ערך רב בקני מידה גדולים מאוד ובקני מידה קטנים מאוד. הלוויין ונוס, פרויקט הדגל של סוכנויות החלל הישראלית והצרפתית, שנבנה ויוצר על ידי התעשייה המקומית בישראל ובהשקעה של 177 מיליון שקל, מקיף את כדור הארץ מאז 2017 ומצלם מדי 90 דקות כ-100 אתרים בישראל ובחו"ל ב-12 אורכי גל. באופן הזה הלוויין מאפשר זיהוי מהיר של שינויים בצמחייה, בקרקע, בחופים, בגופי מים ובאטמוספרה – מצלילות המים בכנרת ועד שריפת יער במרסיי – ברזולוציה של עד ארבעה מטרים. לשם השוואה, הרזולוציה של PACE נמדדת בקילומטרים.
כך או כך, מהפכת החלל החדש, שהוזילה משמעותית את עלויות השיגור לחלל, יחד עם שינויי האקלים הדרמטיים, הופכים ניטור סביבתי הן לכורח מדעי, לאומי ובינלאומי והן לצורך כלכלי ממשי של חקלאים, דייגים, חברות ספנות ותעופה ועוד. במקרים של אקלים קיצוני כמו גלי חום, סופות, הצפות ושריפות ענק – מקרים ששכיחותם עולה עם הטמפרטורות – הם יכולים ממש להציל חיים.
בחודש שעבר אישרה נאס"א את מה שכולנו מרגישים על בשרנו: 2023 הייתה השנה החמה ביותר מאז החלו המדידות ב-1880. כדור הארץ התחמם ב-1.2 מעלות צלזיוס מהממוצע לשנים 1951–1980, וב-1.4 מעלות צלזיוס מאז הממוצע בסוף המאה ה-19.