הלוויין הסיני קווקיאו 2 (Queqiao, מילולית: "גשר העקעקים") נכנס בשבוע שעבר למסלול סביב הירח. זהו לוויין הממסר השני של סין שמקיף הירח, והוא ישמש את מעצמת החלל לתקשר עם המשימות שלה בצד הרחוק של הירח – ולבסוף גם עם הבסיס הירחי המאויש שסין מתכוונת לבנות במקביל לארה"ב ובעלות בריתה.
האם הסינים יקדימו את האמריקאים באיוש הקוטב הדרומי?
קווקיאו 2 המריא על גבי משגר לונג מארץ' 8 ממרכז שיגור הלוויינים ונצ'אנג שבאי האינאן ב-20 במרץ. לאחר מכן, ב-24 במרץ, הלוויין החל תמרון שארך 19 דקות במטרה להיכנס למסלול סביב הירח. קווקיאו 2 עתיד להישאר במסלול למשך שמונה שנים לפחות, והוא מצטרף לקווקיאו הראשון (והקטן יותר) שנכנס למסלול סביב הירח ב-2018.
בשלב הראשון, קווקיאו 2 יגיע עד כדי 200 ק"מ מפני הירח בנקודה הקרובה ביותר שלו ועד כדי 100,000 ק"מ מהירח בנקודה הרחוקה ביותר. בהמשך יתהדק המסלול, והאפוגיאה תרד ל-16,000 ק"מ מפני השטח של הירח. כך או כך, ממסלול אליפטי ויציב זה קווקיאו 2 "רואה" הן את הצד הרחוק של הירח, הן את כדור הארץ – והוא ישמש כתחנת ממסר בין משימות בצד הרחוק של הקוטב הדרומי לתחנות הקרקע של סין.
סרטון של הערוץ הממשלתי הסיני באנגלית CGTN שמסביר את פעולת קווקיאו 2.
בשנים האחרונות משקיעה סין הון עתק בתוכנית צ'נגאה (אלת הירח הסינית). ב-2013 הפכה סין למדינה השלישית בהיסטוריה – אחרי ברה"מ וארה"ב – שהנחיתה חללית על הירח עם צ'אנגה 3, וב-2019 הפכה למדינה הראשונה בהיסטוריה שהנחיתה רובר ונחתת בצד הרחוק של הירח עם צ'אנגה 4. ב-2020 החזירה צ'אנגה 5 דוגמיות קרקע מהירח – הדוגמיות הראשונות שהובאו לכדור הארץ מאז המשימה הסובייטית לונה 24 ב-1976.
קווקיאו 2 יחזק את התקשורת עם הנחתת והרובר הפעילים עדיין של צ'נגאה 4, אך זאת ההתחלה בלבד. בחודש מאי צפויה להשתגר המשימה השישית בתוכנית צ'נגאה, שתנסה להחזיר לראשונה בהיסטוריה דוגמיות קרקע מהצד הרחוק. ואילו ב-2026 וב-2028 ישמש הלוויין כתחנת ממסר למשימות צ'נגאה 7 ו-8, שכל אחת מהן תכלול מקפת, נחתת ורובר.
צ'נגאה 7 ו-8 יפתחו את השלב הרביעי בתוכנית הסינית: הקמת בסיס רובוטי באגן אייטקין שבצד הרחוק של הירח. זהו מכתש הפגיעה העמוק והעתיק בירח, והוא נמצא בצידו הרחוק של הקוטב הדרומי של הירח – שאף ארה"ב מתכננת להקים בו בסיס מאויש במסגרת תוכנית ארטמיס. במילים אחרות, המעצמות מחלקות ביניהן את משאבי הירח: ארה"ב תתבסס בחלקו הקרוב של הקוטב הדרומי, ואילו סין תבסס בחלקו הרחוק. צ'אנגה 8 תנסה להדפיס בתלת-ממד מבנה ראשון על הירח בעזרת המשאבים המקומיים, שיהווה את אבן הראשה בתחנת המחקר רובוטית של סין. את הטייקונאוטים (אסטרונאוטים סינים) הראשונים סין מתכננת להנחית בתחנה הרובוטית שלה ב-2030.
שותפים אסטרטגיים בדרך לירח
התוכנית הסינית היא תמונת ראי לתוכנית ארטמיס (אחותו של אפולו במיתולוגיה היוונית) המאוישת של ארה"ב ובעלות בריתה. עד כה חתמו 36 מדינות על הסכמי ארטמיס, הקובעים את המסגרת החוקית ליישוב ולניצול הירח בכלל ולשיתוף הפעולה הבינלאומי במסגרת תוכנית ארטמיס בפרט. בין מדינות אלו אפשר למנות את רוב המדינות שיש להן תוכנית חלל, כמו יפן, קנדה, בריטניה, צרפת, גרמניה, איחוד האמירויות הערביות וכן ישראל.
סין לעומת זאת מתקשה בינתיים לגייס שותפים כבדי משקל לתחנת המחקר הירחית הבינלאומית (International Lunar Research Station, או ILRS) שלה. במקור היוזמה הייתה סינית-רוסית, אלא שבעקבות הפלישה של רוסיה לאוקראינה ב-2022 – סין מקפידה להצניע את שמה של רוסיה (אם כי המדינה עדיין נחשבת לשותפה מלאה, ולפחות על הנייר – משימת לונה 25 הכושלת הייתה חלק מתוכנית ה-ILRS). מלבד רוסיה, ליוזמה הסינית חברו בינתיים בלארוס, פקיסטן, אזרבייג'ן, ונצואלה, מצרים ודרום אפריקה – מדינות שאין להן תוכנית חלל בכלל, או שתוכנית החלל שלהן נמצאת בחיתוליה.
