בדרך לצד הרחוק של הירח: בשבת (27.5), סין גלגלה אנכית את המרקיע (משגר חלליות) הכבד לונג מארץ' 5 אל כן השיגור במרכז הלוויינים ונצ'אנג שבאי האינאן. המרקיע עתיד לשאת את המשימה צ'אנגה 6 לצד הרחוק של הירח, שם היא תנסה לעשות היסטוריה ולהחזיר לראשונה דגימות קרקע מצדו האחר של הירח, זה שאינו פונה לכדור הארץ. בסין לא חושפים את מועד השיגור, אך מומחים מעריכים שהמרקיע עתיד להמריא כבר ביום שישי הקרוב, 3.5.
אבק כוכבים: הגביע הקדוש של מדעים פלנטריים
בשנים האחרונות משקיעה סין הון עתק בתוכנית צ'אנגה (אלת הירח הסינית) שלה. ב-2013 הפכה למדינה השלישית בהיסטוריה – אחרי ברה"מ וארה"ב – שהנחיתה חללית על הירח עם צ'אנגה 3, וב-2019 הפכה למדינה הראשונה בהיסטוריה שהנחיתה רובר בצד הרחוק של הירח עם צ'אנגה 4. ב-2020 החזירה צ'אנגה 5 דוגמיות קרקע מהירח (מהצד שפונה אלינו) ובכך הפכה למדינה השלישית בהיסטוריה שעושה כן אחרי ארה"ב וברה"מ, והמדינה הראשונה שמחזירה דוגמיות קרקע לכדור הארץ מאז לונה 24 הסובייטית ב-1976.
דוגמיות קרקע נחשבות ל"גביע הקדוש" של מדענים פלנטריים, שכן הן מאפשרות לקחת אבק וסלעים מעולמות אחרים ולבדוק אותם בטכנולוגיה ובתנאים שאינם זמינים במשימות חלל. רוב מה שאנחנו יודעים על הרכבו ועל מוצאו של הירח – ומכאן שגם על הרכבו ועל עברו של הארץ – אנחנו יודעים הודות ל-382 ק"ג האבק והאבנים מאדמת הירח שהובאו לכדור הארץ במסגרת תוכניות אפולו. שלוש משימות החזרת הדוגמיות הרובוטיות של ברה"מ החזירו יחד כמה מאות גרמים, וצ'אנגה 5 הסינית החזירה כ-1.7 ק"ג דוגמיות.
אלא שעד כה לא הושב ולו גרגר אבק אחד מהצד הרחוק ("האפל") של הירח. הסיבה העיקרית לכך היא שצד זה לעולם אינו פונה ישירות לכדור הארץ, ולכן מרכז השליטה והבקרה כאן לא יכול לתקשר במישרין עם המשימה שם. כדי לפתור את הבעיה, סין הציבה לאחרונה במסלול סביב הירח שני לוויינים, קווקיאו 1 ו-2 (Queqiao, מילולית: "גשר העקעקים") – קוויקיאו 2 שוגר ממש לאחרונה, בתחילת אפריל – המשמשים כתחנות ממסר בין כדור הארץ לרובוטים שלה בצד הרחוק של הירח.
איך נוצר אגן אייטקין ואיך נוצר הירח?
משימת צ'נגאה 6 תיעזר בשתי תחנות הממסר כדי לתקשר חזרה עם כדור הארץ בעודה אוספת את הדוגמיות בצידו הרחוק של הירח. ספציפית, צ'נגאה 6 תנחת בחלקו הדרומי של מכתש אפולו, שהוא עצמו חלק מאגן אייטקין שבקוטב הדרומי של הירח. האגן כולו הוא מכתש הפגיעה (דהיינו, מכתש אפולו הוא מכתש קטן בתוך מכתש ענק) הגדול, העמוק והעתיק ביותר בירח – ובין הגדולים במערכת השמש כולה. מדענים סבורים שהאגן נוצר זמן קצר אחרי היווצרות הירח שלנו, לפני 4.2 עד 4.3 מיליארד שנה, כתוצאה מפגיעה של גוף שמיימי אחר.
בסין מקווים שהפגיעה הייתה עוצמתית עד כדי כך, שחומר ממעטפת הירח נחשף ונזרק לפני השטח. אם המשימה הסינית אכן תצליח להחזיר דוגמית ממעטפת הירח, ייתכן היא תעזור לפתור את חידת היווצרותו של הירח כולו.
משימת צ'נגאה 6 היא העתק זהה של צ'נגאה 5 (היא נבנתה כמשימת גיבוי), וכמוה היא מורכבת מארבעה חלקים. הנחתת, המצוידת במקדחה ובמגרפה, תנחת בשולי מכתש אפולו, תחפור לעומק של עד 2 מטר ותאסוף עד 2 ק"ג מאדמת הירח. רכב המראה קטן ימריא מפני הירח וינסה לחבור למקפת שתימצא במסלול סביב הירח. אחרי החבירה, מיכל הדוגמיות יועבר באמצעי רובוטי מרכב ההמראה לקפסולה מיוחדת שתוכל לשרוד את הכניסה מחדש לאטמוספרה של כדור הארץ. רגע לפני הכניסה לאטמוספרה, מיכל הדוגמיות יתנתק מהקפסולה, יפתח מצנח וינחת במונגוליה.
המעצמות מחלקות ביניהן את השלל
סין וארה"ב נמצאות על קו הזינוק של מרוץ ירח חדש: תוכנית ארטמיס (אחותו של אפולו במיתולוגיה היוונית) של ארה"ב ובעלות בריתה נועדה להקים תחנת מחקר מאוישת בצידו הקרוב של הקוטב הדרומי, ואילו תכונית צ'נגאה של סין ורוסיה נועדה להקים תחנת מחקר רובוטית, ואחר כך מאוישת, בצידו הרחוק של הקוטב הדרומי. הסיבה לעניין העולמי היא שבקוטב הדרומי של הירח נמצאו ריכוזים גבוהים של מי קרח במכתשים המוצללים תמידית – מים שיכולים לספק לתחנת מחקר מי שתייה, חמצן לנשימה ואפילו דלק רקטי.