פעילות השמש מתקרבת לשיא של 11 שנה, והזיקוקים כבר באוויר: לווייני מִנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי (NOAA) זיהו שש פליטות מסיביות מעטרת השמש (CMEs). החלקיקים הטעונים הללו מהשמש פגעו בכדור הארץ בשישי, ויצרו סערה גיאומגנטית בדרגה הגבוהה ביותר – G5. חשש בעולם מפני פגיעה בתשתיות חשמל ובשירותים לוויינים כמו סטארלינק, לצד התרגשות מהתרחבות תופעת זוהר הקוטב לכיוון קו המשווה – ואולי אפילו עד שמי ישראל.
השמש שלנו מנשבת רוחות סולאריות, זרם מתמיד של חלקיקים טעונים ומהירים המשתחררים מהעטרה, או הקורונה, ומגיעים לכל מקום במערכת השמש. השדה המגנטי של כדור הארץ הודף את רוב החלקיקים הללו אך חלקם חודרים בקטבים. כך התופעה היפיפייה של זוהר הקוטב, ה"אורורה", כאשר החלקיקים שהצליחו לחדור למגנטוספרה מתנגשים באטומי האטמוספרה שלנו, כמו חנקן וחמצן, ופולטים אור.
אולם מפעם לפעם, במנגנון שאינו נהיר לנו, השמש משחררת בבת אחת כמיליארד טונות של חלקיקים כאלה, שיכולים לנוע במהירויות של מיליוני קמ"ש, ולגבור על השדה המגנטי של כדור הארץ. במקרה כזה, חלקיקים טעונים מהשמש יכולים לחדור את המגנטוספרה גם באזורי משווניים יותר.
כך, לרוב ניתן לצפות בזוהר הצפוני באזור שבין קווי הרוחב 60 עד 75, כלומר ממקומות כמו צפון רוסיה, צפון קנדה, פינלנד, גרינלנד ואיסלנד. אמש (שבת) הזוהר הקוטבי נצפה באזורים דרומיים בהרבה כמו אנגליה, גרמניה, פולין, קליפורניה, פלורידה ואפילו אלבמה. הסערה המגנטית עדיין משתוללת, וגם הלילה (ראשון) היא צפויה לספק חווית צפייה נדירה למיליוני אנשים שמעולם לא ראו אותה.
ומה הסיכוי שנראה הלילה את הזוהר הצפוני בישראל? לא גבוה – אבל קיים! כרגע לא צפוי זוהר הקוטב בשמי בישראל, כך לפי תחזית הזוהר שמספקת NOAA, אבל חשוב לזכור שאם תהיה התפרצות נוספת מכיוון השמש, שביעית במספר, היא עשויה "להמם" עוד יותר את השדה המגנטי של כדור הארץ – וזאת בהתראה קצרה מאוד של כמה שעות.
מי שרוצה בכל זאת לנסות לצוד אורות קוטב בישראל, השעות המומלצות הן עד שעתיים לפני ועד שעתיים אחרי חצות – כלומר 22:00 עד 02:00. הסיכוי לצפות בתופעה גדל ככל שמצפינים, כך שהגולן הוא נקודת התצפית הטובה ביותר. וכמובן: יש להתרחק ככל הניתן מזיהום אור עירוני, ולמצוא שמיים פתוחים וחשוכים לכיוון צפון.
בתחזית בהתראה קצרה של 30 דקות, אפשר להתעדכן כאן>>
