מרוץ החימוש בחלל הולך ומתחמם בשנים האחרונות בין המעצמות, המבקשות להבטיח הגנה על נכסי החלל שלהן מפני יריבות פוטנציאליות. השבוע (ראשון) שגריר ארה"ב למועצת הביטחון של האו"ם, רוברט ווד, טען בדיון של המועצה כי לוויין רוסי ששוגר בשבוע שעבר אינו אלא נשק אנטי-לווייני שנועד לפגוע בלוויין ריגול אמריקאי.
הלוויין המדובר שוגר החודש, ב-16.5, מקוסמודרום פלסצק שבצפון רוסיה, נמל החלל המרכזי שמשמש את חיל החלל הרוסי, על גבי מרקיע מסוג סויוז b2.1. המטען העיקרי של המרקיע היה לוויין ששמו קוסמוס 2576, שממשלת רוסיה לא חשפה פרטים כלשהם לגבי מאפייניו או תכליתו.
ימים אחדים אחרי השיגור הבחינו "ציידי" לוויינים עצמאיים, כמו מרקו לנגברוק ובוב כריסטי, בלוויין חדש, כפי הנראה אותו קוסמוס 2576, שנכנס למסלול הדומה מאוד לזה של לוויין הריגול האמריקאי USA 326. הנטייה המסלולית של הלוויין הרוסי נבדלת מזו של הלוויין האמריקאי ב-0.2 מעלות בלבד. אלא שהלוויין האמריקאי מקיף את כדור הארץ מגובה של עד 770 ק"מ מגובה פני הים, שעה שמסלול הלוויין הרוסי נמוך ממנו בכ-300 ק"מ. פירושו של דבר שהלוויין הרוסי יכול לעקוב אחר הלוויין האמריקאי כשזה חולף מעליו. וחשוב מכך: הלוויין הרוסי יכול לשחרר מיירט שיטפס לגובה המתאים ויפגע בלוויין האמריקאי.
"בשבוע שעבר, ב-16 במאי, רוסיה שיגרה למסלול לווייני נמוך מסביב לכדור הארץ לוויין, שארה"ב מעריכה שהוא נשק אנטי-חללי, המסוגל כנראה לתקוף לוויינים אחרים", אמר ווד, והוסיף כי רוסיה פרסה את הנשק האנטי-לווייני החדש באותו מסלול כמו "לוויין ממשלתי אמריקאי". השגריר אף טען כי אין זו הפעם הראשונה שבה רוסיה מציבה כלי נשק לווייניים בחלל, וכי מערכות דומות שוגרו ב-2019 וב-2022.
מהו נשק בחלל?
הטענה הזאת מגיעה דווקא על רקע הצעת רוסיה למועצת הביטחון לאסור איסור גורף על הצבת נשקים בחלל. זאת, אחרי שרוסיה הטילה וטו על החלטה שהציעו ארה"ב ויפן, לאשר מחדש את סעיפי אמנת החלל החיצון הקובעים כי אין להציב נשק גרעיני בחלל.
מבולבלים? אמנת החלל החיצון מ-1967, פרי יוזמה משותפת של ארה"ב וברה"מ, קובעת בין היתר שאסור להציב נשק להשמדה המונית במסלול סביב כדור הארץ, או בכל מקום אחר ביקום, או לערוך ניסויים בנשקים כאלה בחלל. אמנת החלל היא המסגרת החוקית המוסכמת לחקר ולניצול החלל, ועד היום אישררו אותה 115 מדינות – לרבות ישראל.
אלא שהאמנה אינה אוסרת על הצבת כלי נשק קונבנציונליים במסלול סביב כדור הארץ, או עריכת ניסויים בנשקים כאלה. לטענת ארה"ב ובעלות בריתה, הן התנגדו להצעת ההחלטה הרוסית בגלל הקושי העקרוני להגדיר מהו נשק בחלל: במהירות של 28,000 קמ"ש, מספיקה חתיכת אלומיניום בגודל של 1 ס"מ כדי לפרק לוויין – או חס וחלילה לפגוע באסטרונאוט.
שגריר רוסיה באומות המאוחדות וסילי נבנזיה טען כי ההצעה הרוסית מקיפה מזו האמריקאית – שרוסיה הטילה עליה וטו. "ההצבעה היום היא רגע האמת של העמיתים המערביים שלנו", אמר נבנזיה בדיון. "אם לא יתמכו בהצעה, הם יראו בבירור שבראש סדר העדיפויות שלהם עומד הרצון לשמור לעצמם את חופש הפעולה לקדם את המיליטריזציה של החלל החיצון". ההצעה הרוסית לא זכתה לרוב. התנגדו לה מדינות כמו ארה"ב, בריטניה, צרפת ויפן. סין תמכה ושווייץ נמנעה.
נשק גרעיני – נגד לוויינים
כאמור, הצעת ההחלטה האמריקאית-יפנית, שחתמו עליה 63 מדינות נוספות, קוראת לאשרר את סעיף ארבע באמנת החלל החיצון, האוסר על הצבת נשק גרעיני במסלול. לכאורה אין צורך לאשרר שוב את האמנה, שאושררה על ידי רוב מדינות העולם, וכל המדינות שיש להן יכולת שיגור עצמאית (למעט איראן, שחתמה על האמנה אך לא אישררה אותה).
הסיבה לרצון המערב לאשרר מחדש נעוצה בדו"חות מודיעין אמריקאיים, שהבית הלבן אף פרסם בפומבי, לפיהם רוסיה מפתחת נשק אנטי-לווייני גרעיני. יובהר כי בניגוד לפרסומים רבים בכלי התקשורת, הכוונה אינה לנשק גרעיני אלא לנשק קונבנציונלי שיונע בהנעה גרעינית, וכך יוכל להשמיד לוויינים רבים בזה אחר זה – למשל באמצעות לייזר. שעה שנשק גרעיני בחלל יפר את אמנת החלל החיצון, לא ברור אם נשק אנטי-לווייני קונבנציונלי שישתמש בהנעה גרעינית עשוי בעתיד להוות הפרה כזו, לאור העובדה שברה"מ וארה"ב שיגרו בעבר לוויינים וגשושיות כאלה – למשל במשימות שמפיקות חשמל מדעיכה רדיואקטיבית.
בארה"ב מדגישים כי נשק מונע גרעין נמצא עדיין בפיתוח, וכי הוא לא צפוי להפוך למבצעי בזמן הקרוב, זמן שארה"ב ובעלות בריתה מתכוונות לנצל כדי לנסות ולסכל את התוכנית הרוסית, בין היתר בפורומים כמו מועצת הביטחון. רוסיה כמובן הכחישה את ההאשמות.
ב-2021 ערכה רוסיה ניסוי בטיל אנטי-לווייני ששוגר מהקרקע והשמיד לוויין סובייטי ישן שיצא מכלל שימוש. בכך הפכה רוסיה למדינה הרביעית בעולם – אחרי ארה"ב, סין והודו – שהוכיחה יכולת אנטי-לוויינית (לפי הערכות, גם חץ 3 הישראלי, המיועד ליירט טילים בליסטיים, מסוגל לשמש כנשק אנטי-לווייני). עם זאת, אף מדינה עוד לא ניסתה להשמיד לוויין מהחלל – ואף מדינה עוד לא ניסתה להשמיד לוויין של מדינה אחרת, מהקרקע, מהאוויר, מהים או מהחלל. נקווה שכך גם יישאר.
הבהרה: כתבה זו היא סקירה להעשרה ואין בה הבעת עמדה או פרשנות של סוכנות החלל הישראלית לגבי ההתפתחויות הטכנולוגיות והדיפלומטיות בתחום הלוחמה בחלל.