חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל

קוריאה הדרומית חנכה סוכנות חלל לאומית; שואפת לנחות על מאדים ב-2045

עם התחייבות להשקיע 72 מיליארד דולר עד 2045, קוריאה הדרומית לא עוצרת במסלול לווייני נמוך

עודד כרמלי
4.06.2024
מרקיע הנורי ממריא ממרכז החלל נארו ב-2022 . קרדיט: KARI
מרקיע הנורי ממריא ממרכז החלל נארו ב-2022 . קרדיט: KARI

בשבוע שעבר חנכה קוריאה הדרומית סוכנות חלל לאומית חדשה. בטקס ההשקה שנערך בבירה סאול בחמישי (30.5), הכריז נשיא קוריאה הדרומית יון סוק-יאול כי בכוונת ארצו לנחות על מאדים עד 2045 – יום השנה ה-100 לשחרורה מהשלטון הקולוניאלי היפני – ועד אז להשקיע 72 מיליארד דולר בחקר החלל ובחיזוק תעשיית החלל המקומית. 

 

ב-2021 חתמה קוריאה הדרומית על הסכמי ארטמיס וכבר ב-2022 שיגרה קוריאה הדרומית בהצלחה מרקיע תלת-שלבי מתוצרתה בשם נוּרי ("עולם") שנשא לוויין-דמה למסלול סביב כדור הארץ. בכך היא הפכה למדינה העשירית בהיסטוריה שהוכיחה יכולת שיגור עצמאית, אחרי ברה"מ, ארה"ב, צרפת, יפן, סין, בריטניה, הודו, ישראל ואיראן. שנה אחר כך שיגרה קוריאה הדרומית לוויין מדעי לחקר קרניים קוסמיות מהשמש, ושיגור מבצעי נוסף למרקיע נוּרי מתוכנן לשנה הבאה.

 

יצוין כי קוריאה הדרומית שיגרה לוויין ראשון לחלל כבר ב-2013, באמצעות מרקיע בשם נארו – אלא שהמרקיע ההוא נבנה בשיתוף פעולה עם סוכנות החלל הרוסית רוסקוסמוס, ולכן השיגור לא נחשב לשיגור עצמאי. לעומת זאת, המרקיע נוּרי פותח ונבנה כל כולו במדינה. 

 

הדגם: נאס"א וספייס אקס

כעת חנכה קוריאה הדרומית סוכנות חלל לאומית-אזרחית במתכונת נאס"א, שגם שואבת את שמה מסוכנות החלל האמריקאית: The Korea Aerospace Administration, או KASA  חשוב לומר כי זו לא הטבילה הראשונה של קוריאה הדרומית בתחום החלל ו-KASA תפעל לצד מכוני מחקר החלל הקיימים Korea Aerospace Research Institute, או KARI, ו-Korea Astronomy and Space Science Institute, או KASI. 

 

בנאומו ציין הנשיא סוק-יאול כי הנחה את KASA לכוון לנחיתה רכה (לא-מאוישת) על הירח ב-2032 ועל מאדים ב-2045. עוד קודם לכן, הקוריאנים שואפים להיות הראשונים לחקור את האינטראקציה בין השדה המגנטי של כדור הארץ לרוח השמש מנקודת התצפית הייחודית לגראנז' 4 וכן להשתתף במשימה בינלאומית לחקר האסטרואיד אפופיס, כשזה יחלוף סמוך לכדור הארץ ב-2029.

 

לא פחות מעניינות הן התחייבויות הנשיא בתחום הכלכלי. סוק-יאול התחייב להשקיע 72 מיליארד דולר עד 2045 בפיתוח יכולות החלל של ארצו, אולם KASA לא תמנה יותר מ-300 עובדים בשנים הקרובות. את רוב הכסף הזה מתכוונת קוריאה להשקיע ב-1,000 חברות חלל פרטיות, בתקווה ש-10 חברות מתוכן יהפכו לחברות חלל מובילות ברמה בינלאומית. בכך מתכוונת ממשלת סוק-יאול להגדיל את נתחה של קוריאה בשוק החלל העולמי מ-1% כיום ל-10%, זינוק שאף צפוי ליצור 100,000 מקומות עבודה. 

 

 

Image
שרת המדע הקוריאנית חותמת על הסכמי ארטמיס ב-2021. צילום: ROK Minister of Science and ICT
שרת המדע הקוריאנית חותמת על הסכמי ארטמיס ב-2021. צילום: ROK Minister of Science and ICT

 

"משנות התשעים: מספר סוכנויות החלל שולש"

הצעד הקוריאני אינו חריג, לאור הגידול המרשים במספר סוכנויות החלל בשנים האחרונות. רק בחמש שנים האחרונות הוקמו תשע סוכנויות חלל חדשות בלוקסמבורג, יוון, רואנדה קוסטה ריקה ועוד. כדי להסביר את המגמה, צריך להתבונן בתכליתן של סוכנויות חלל. 

 

ד"ר דגנית פייקובסקי, מומחית למדיניות החלל ולשעבר סגנית נשיא הפדרציה העולמית לאסטרונאוטיקה (IAF), מסבירה ש"בשלושת העשורים האחרונים, כלומר מאז סוף המלחמה הקרה, אנחנו רואים שילוש במספר סוכנויות החלל, כשהגידול העיקרי היה בעשור האחרון. מבלי להיכנס כרגע לפרטי המקרה הקוריאני, סוכנות חלל היא סוג של בירוקרטיה ממשלתית שתכליתה לקדם ולהכווין את שלל פעילויות החלל במדינה – הלאומיות, המסחריות והמחקריות".

 

לדברי ד"ר פייקובסקי, הסיבה גידול הזה במספר המדינות שמקימות ביורוקרטיות חלל היא כפולה. "הטכנולוגיה עשתה קפיצת מדרגה גדולה וכיום היא זמינה וזולה יותר, כלומר סף הכניסה ירד פלאים. בד בבד, החלל מציע היום מגוון רחב הרבה יותר של שירותים ושימושים לעולם האזרחי, המסחרי והביטחוני. פעם חלל היה עניין למעצמות שרצו להראות מסוגלות טכנולוגית לצורכי יוקרה. זה עדיין שיקול כמובן, אבל היום החלל מציע סל רחב של פתרונות חברתיים, כלכליים וביטחוניים – ופירושו של דבר מגוון רחב של אינטרסים של המדינות שנכנסות לתחום. למשל, מדינה יכולה לבחור להיכנס לתחום החלל כדי לתפוס נתח משוק החלל ההולך וגדל. מדינה יכולה להיכנס לתחום כדי לשדרג את כוח האדם שלה, שהרי נתחים גדולים מאוד ממה שנקרא 'תעשיית החלל' עוסק בכלל במערכות מידע. המקרה של קוריאה הדרומית מגלם כמה וכמה מהאפשרויות האלה: היא מדינה עם בעיות ביטחוניות חמורות שכבר הוכיחה יכולת שיגור עצמאית – אך חסר לה האקוסיסטם המשלב תעשייה, אקדמיה וחברה אזרחית".