בשבוע שעבר פתח הסטרטאפ הקליפורני קסונה (Xona) משרד במונטריאול, קנדה, בדרכו לשגר בין 250 ל-300 לווייני תקשורת קטנים במסלול לווייני נמוך, שישמשו כגיבוי מסחרי למערכת האיכון העולמי האמריקאית GPS. קסונה, שגייסה 19 מיליון דולר בשנה שעברה מקרנות הון סיכון, ולטענתה כבר חתמה על חוזים עם חברות פרטיות וגופים ממשלתיים, היא רק אחת מבין מספר חברות שמפתחות שירותי איכון וניווט גלובליים מסחריים.
מעמודי התווך של הכלכלה והביטחון המודרניים
הפנטגון שיגר את הלוויין הראשון במערך ה-Global Positioning System, או GPS, ב-1978. המערכת נועדה לאיכון ולניווט של כוחות צבאיים של ארה"ב ובעלות בריתה באוויר, בים וביבשה. אחרי שנים של דיוק בררני, בשנת 2000 אישר הבית הלבן שימוש אזרחי מלא ב-GPS הצבאי – וכיום המערכת היא מאבני היסוד של הכלכלה המודרנית. אנחנו משתמשים ב-GPS לכל דבר, מהזמנת פיצה ועד מציאות רבודה.
אבל חשוב לזכור שהמערכת היא עדיין צבאית, והיא עדיין בבעלות מחלקת ההגנה האמריקאית. במילים אחרות, הפנטגון יכול לדרדר או לחסום את האות בכל רגע נתון. מאחר שלא ניתן היום להפעיל כוח צבאי אפקטיבי ללא איכון וניווט, וכאמור קשה מאוד לנהל כלכלה מודרנית בלעדיהם, מעצמות חלל שיגרו ברבות השנים מערכי ניווט לווייני עצמאיים – בכיסוי עולמי או אזורי: ביידו הסינית, גלילאו האירופית, GLONASS הרוסית, QZSS היפנית ו-IRNSS ההודית.
פגיעותה של מערכת ה-GPS הוכחה ב-2022, כשהרוסים שיבשו את האותות ה-GPS של הצבא האוקראיני, ובכך מנעו ממנו לתאם פעולות. אם בעבר משבשי GPS היו כלים עצומים על גבי משאיות, היום מדובר במכשירים זולים שאפשר להזמין באינטרנט ולהכניס לתיק גב כדי לשבש נקודתית – למשל לאורך גבול או במוצב מסוים. כמובן, צבאות יכולים לשבש אזורים נרחבים. כאן בישראל, צה"ל משבש בכוונה את ה-GPS מעל ישראל כדי לא לאפשר לכטב"מים של חיזבאללה לנווט ליעדם. זאת ועוד, בשנים האחרונות סין ורוסיה ערכו ניסויים בכלי-נשק אנטי-לווייניים, כלומר בטילים שמשוגרים מהקרקע, מהים או מהאוויר ויכולים להשמיד לוויין במסלול.
בחיל החלל פונים לשוק הפרטי
מכל הסיבות הללו, במשרד ההגנה האמריקאי חוששים מהשבתת יכולות הניווט של כוחותיהם בפרוץ המלחמה הבאה. לצד חיזוק האות המשמש את הצבא (שנקרא M-code), כדי שיהיה עמיד יותר לשיבושים, בפנטגון מעודדים את השוק הפרטי בארה"ב לפתח אלטרנטיבות איכון, ניווט ותזמון (PNT) ל-GPS. כך ההיפוך הושלם: אם בעבר האזרחים ביקשו להסתמך על הלוויינים הצבאיים, כעת צבא מבקש מתעשיית החלל לפתח את הטכנולוגיה שתאפשר לחיילים להסתמך על לוויינים אזרחיים במקרה הצורך.
בשני מסלולים נפרדים, זרוע החדשנות של חיל החלל, SpaceWERX, והזרוע המסחרית החדשה של החיל, COSMO, העניקו השנה מענקים בסך מיליוני דולרים לעשרות סטרטאפים כדי לפתח ולהדגים PNT אלטרנטיבי.
לוויני GPS מקיפים את כדור הארץ מגובה של כ-20,000 ק"מ מעל גובה פני הים, ופירושו של דבר שהאות צריך לעבור 20,000 ק"מ כדי להגיע ללוויין. במסלול לווייני נמוך (LEO), האות צריך לעבור כמה מאות ק"מ בלבד, ולכן מן הסתם הדיוק יכול לגדול משמעותית – משלושה מטרים (בתנאים אופטימליים) היום לסנטימטרים בודדים בלבד. פירושו של דבר, למשל, שהמונית שאנחנו מזמינים תדע באיזה צד של הכביש אנחנו נמצאים – וכמובן, שליטה טובה בהרבה על כלים אוטונומיים כמו רחפנים ורכבים אוטונומיים. מאידך גיסא, אות קרוב יותר פירושו מצומצם יותר, במקום 31 לווייני ה-GPS הגבוהים והגדולים יהיה צורך במגה-מערך של מאות לוויינים קטנים – בדומה לסטארלינק.
קסונה היא אחת מאותן חברות שמתחרות על השוק החדש שנפתח. החברה מפתחת את פולסאר, מערך PNT המיועד לרכבים אוטונומיים ולכטב"מים, וכך לפנות גם למגזר האזרחי וגם למגזר הממשלתי. אירוספייסלאב האירופית בונה בימים אלה את לוויין ההדגמה של קסונה, שישוגר ביוני על גבי מרקיע מסוג פאלקון 9 של ספייס אקס. בסופו של דבר, בחברה מקווים לשגר בין 250 ל-300 לוויינים כאלה – ושיהיו מתוצרת עצמית. בשבוע שעבר הרחיבה החברה את עסקיה לקנדה, והיא בוחנת את האפשרות לייצר את לווייניה שם.
אחת ממתחרותיה העיקריות של קסונה היא טראסטפוינט (TrustPoint) מווירג'יניה. החברה כבר שיגרה שני לווייני הדגמה, והיא מתכננת לשגר 300 לווייני GPS קטנים למסלול לווייני נמוך עד 2029. יצוין כי קסונה, טראסטפוינט ואחרות מפתחות את מערכי הלוויינים שלהן כך שיתאימו לציוד קצה קיים, והדבר עשוי לפתוח שווקים אדירים לחברות, כמו האנטנה הישראלית החכמה גט סאט.