על כל דולר שמושקע בחלל, משלם המיסים האמריקאי מקבל שלושה דולרים בחזרה: דו"ח חדש של נאס"א מצא כי סוכנות החלל חוללה בשנת הכספים הכנסות בסך 75.6 מיליארד דולר, פי שלושה מהתקציב הפדרלי לאותה שנה, שעמד על 25.4 מיליארד דולר. מדובר בעלייה משמעותית מהשנה שעברה, אז ייצרה נאס"א הכנסות בסך 71.2 מיליארד דולר – אך עם זאת, גם תקציב נאס"א היה נמוך יותר בשנה שעברה ועמד על 23.3 מיליארד דולר.
17,832 עובדים, שמייצרים עבודה ל-304,803
הדו"ח השנתי בן 400 העמודים, השלישי שנערך עד כה, מצא כי יוזמת "ירח למאדים" – שבמסגרתה נערכת תוכנית ארטמיס להקמת תחנת מחקר מאוישת על הירח ותחנת חלל ירחית כקרש קפיצה ומעבדת ניסויים למסע מאויש למאדים – אחראית לבדה לתפוקה כלכלית בסך 23.8 מיליארד דולר, או ל-32% מכלל ההשפעה של נאס"א על הכלכלה, וכן ליצירת 96,479 מקומות עבודה. לשם השוואה, מחקר אקלים וטכנולוגיה תרמו 7.9 מיליארד ויצרו 32,900 מקומות עבודה.
משימות נאס"א לחלל תמכו ב-304,803 מקומות עבודה בארה"ב, ואלו יצרו 9.5 מיליארד דולר בהכנסות ממיסים פדרליים, מדינתיים ועירוניים. זהו נתון מרשים מאוד, המעיד על עומק מיקור החוץ של נאס"א בעידן החלל החדש: 304,803 אמריקאים עבדו בשירות משימות סוכנות החלל, שמעסיקה בסך הכול 17,832 עובדים במשרה מלאה.
אולם ההשקעה הציבורית בחקר החלל שונה מכמה בחינות מהותיות מהשקעה בעבודות ציבוריות אחרות, כמו תשתיות למשל. ראשית, חקר החלל הוביל לכמה המצאות שכולנו משתמשים בהן ביומיום, כמו "קצף זיכרון" (ויסקו) או הג'ויסטיק המודרני. בשנה שעברה רשמה נאס"א 69 פטנטים חדשים, ועוד 40 בקשות לפטנטים שהוגשו ונמצאים בתהליך רישום. ושנית, בשנים האחרונות משקיעה נאס"א סכומי עתק בטיפוח תעשיית החלל הפרטית, וחברות כמו ספייס אקס נהנות אחר כך מהאפשרות למכור את התשתיות והטכנולוגיה שנוצרו בהשקעות אלו – כמו למשל חללית הדרגון – לחברות פרטיות, לאומיות ובינלאומיות, וכן לממשלות זרות.
כמובן, פעילות סוכנות החלל האמריקאית חורגת בהרבה מגבולות ארה"ב. שותפויות בינלאומיות מקדמות התקדמות טכנולוגית וצמיחת תעשיית חלל במדינות אחרות, באמצעות פרויקטים משותפים כמו תחנת החלל הבינלאומית ותוכנית ארטמיס. שיתופי פעולה אלה מאפשרים למדינות קטנות יותר להשקיע במגזרי החלל שלהן, ליהנות מהמומחיות הטכנולוגית של נאס"א וליצור כוח אדם מיומן. ובנוסף, מגזרים התלויים בנתוני אקלים, כמו חקלאות וביטוח, מסתמכים על שיתוף הפעולה בין סוכנות החלל האמריקאית לאירופית בתחום האקלים – שיתוף פעולה התומך בכ-400 מאמצי סיוע גלובליים מדי שנה.
השקעה בחלל חוזרת לקרקע
תקציב נאס"א עומד כיום על כמעט חצי אחוז מהתקציב הפדרלי, והוא תקציב החלל הגדול בעולם בפער ניכר – הן יחסית, הן במספרים מוחלטים. הבאה בתור היא סין, המשקיעה 0.075% מהתקציב שלה בחלל. לפי מחקר של KPMG לבקשת סוכנות החלל הישראלית, ישראל משקיעה 0.02% מתקציבה השנתי בסוכנות החלל הישראלית. זאת ועוד, בשנים 2016 עד 2021, חלה צמיחה גלובלית של 9% בהשקעה ממשלתית בחלל, כאשר את הטבלה הזאת הובילה בריטניה – שהגדילה את השקעותיה ב-15%. ישראל הגדילה את תקציב החלל שלה בתקופה זו ב-1.5% בלבד.
אבל גם השקעה צנועה זו מניבה פירות נאים בהחלט. לפי המחקר, בשנת 2023 פועלות 204 חברות בתעשיית החלל המקומית, שמעסיקות יחד 7,227 עובדים ותורמות כ-6 מיליארד שקל מדי שנה לכלכלה הישראלית. ב-2050, הצפי הוא שמספרים אלה ישלשו את עצמם ויגיעו ל-18,400 משרות ותרומה הכלכלית המצטברת תעמוד על 92.9 מיליון שקל. השקעה ממשלתית משמעותית יותר, למשל בביסוס שת"פים עם מעצמות חלל והגדלת הנוכחות בארגוני חלל רב-לאומיים, חינוך לחלל בתיכון והגדלת מספר חוקרי החלל באקדמיה, יכולה להביא להגדיל את תרומתה המצטברת של תעשיית החלל ל-152.6 מיליון שקל.
