פכת החלל החדש ולאנושות בכלל: הבוקר (רביעי) שוגרו שתי נחתות שונות – ופרטיות – לירח: בלו גוסט 1 (Blue Ghost 1) של חברת פיירפליי (Firefly) האמריקאית ורזיליאנס (Resilience) של אייספייס (ispace) היפנית. הנחתות שוגרו לירח ממרכז החלל קנדי שבפלורידה בשעה 08:11 לשעון ישראל, על גבי מרקיע מסוג פלקון 9 של חברת ספייס אקס.
הליום-3 ו"דיסק זיכרון"
האנושות נערכת לחזור לירח עד סוף העשור, ובעשור הבא להקים בו שתי תחנות מחקר מאוישות בקוטב הדרומי של הירח – אחת של ארה"ב ובעלות בריתה במסגרת תוכנית ארטמיס והאחרת בהובלת סין ורוסיה, בצידו הרחוק ("האפל") של הקוטב. במקביל, הוזלת עלויות השיגור חוללה מהפכה אדירה, שמכניסה עוד ועוד חברות מסחריות לתעשיית החלל – ומאפשרת גם לסטרטאפים קטנים לשאוף רחוק מאוד, אפילו לירח.
למעשה, אייספייס היפנית כבר שיגרה חללית לירח בדצמבר 2022. הגשושית Hakuto-R הייתה עתידה להיות החללית המסחרית הראשונה לנחות נחיתה רכה על הירח – אך כמו החללית הישראלית בראשית, היא התרסקה על פניו כתוצאה מתקלה בהערכת מרחקה מפני השטח. באייספייס אמרו שהם ערכו את התיקונים הנדרשים, ושהרזיליאנס אכן תנחת נחיתה רכה ב"ים הקור" שבצפון הירח.
הנחתת רזיליאנס נושאת עימה כמה ניסויים של מכוני מחקר ותאגידים מסחריים, וכן פרויקט בשם "דיסק זיכרון" הכולל 275 שפות אנושיות – לרבות עברית. הפרויקט, שנערך בשיתוף עם אונסק"ו, נועד לשמר את העושר הלשוני של האדם במקרה של אפוקליפסה כאן על הארץ.
אך המטען העיקרי של רזיליאנס הוא מיקרו-רובר שיוצר בשלוחה הלוקסמבורגית של אייספייס. הרובר שייסע על פני הירח, יאסוף דוגמיות מהרגולית הירחי וינתח אותן, בין היתר בניסיון לאפיין את כמות ההליום-3 על אדמת הירח. הגז הליום-3 נדיר מאוד בכדור הארץ, ולכן גם יקר מאוד, ורבים מאמינים שכרייה מסחרית שלו מאבק הירח תאפשר להגשים את חלום ההיתוך הגרעיני כאן על הארץ – ולשחרר את האנושות מתלותה בדלקי מאובנים. בחודש שעבר חתמה אייספייס על הסכם לשיתוף פעולה בכריית הליום-3 עם חברת הכרייה היפנית מגנה פטרה (Magna Petra).
החללית המסחרית השנייה שנוחתת על הירח
לירח שלנו אפשר להגיע בשלושה ימים, אבל כדי לחסוך באנרגיה, הרזיליאנס תגביה את המסלול שלה לאט לאט – וצפויה לנחות על פניו רק בחודש מאי או יוני. ואילו הבלו גוסט של חברת פיירפליי תבלה 25 ימים במסלול סביב כדור הארץ, במהלכם ייבדקו מערכותיה. אחר כך תצא החללית למסע בן ארבעה ימים לכיוון הירח, ותבלה עוד 16 יום במסלול סביב הירח לפני שתנסה לנחות מזרחית לנחתת היפנית, ב"ים המשברים". בגלל המסלול העקיף של הרזיליאנס, אם פיירפליי תצליח להנחית את הבלו גוסט תהיה זו הנחיתה הרכה השנייה בהיסטוריה של חללית פרטית על הירח, אחרי הנחתת אודיסאוס של אינטואיטיב מאשינס בפברואר אשתקד.
כמובן, למילים כמו "פרטית" ו"מסחרית" כבר אין את אותה המשמעות, והגבולות בין סוכנויות חלל לתעשיית החלל הולך ומיטשטש. הבלו גוסט של פיירפליי שוגרה במסגרת תוכנית שירותי המטען המסחריים (Commercial Lunar Payload Services, או CLPS) של נאס"א, כהכנה לתוכנית ארטמיס. בלו גוסט נושאת עשרה ניסויים מדעיים וטכנולוגיים, ובהם גם רטרו-רפלקטור חדש שיאפשר מדידות מדויקות יותר של המרחק בין כדור הארץ לירח.
אחרי הנחיתה, לבלו גוסט יעמדו כשבועיים – או יום ירחי אחד – כדי לערוך את כל ניסוייה. בין היתר, הנחתת תנסה לברר כיצד חום מוסע מפנים הירח לאדמת הירח, לבדוק מערכת ניווט לוויינית גלובלית (GNSS) לירח ואת האינטראקציות בין לאפיין שדות חשמליים ומגנטיים על פני השטח של הלבנה. הבלו גוסט אף תתפנה לצלם ברנטגן את השדה המגנטי של הארץ.
המרוץ לירח עדיין בחיתוליו
וזאת רק ההתחלה בכל מה שקשור לתוכניות לירח. בהמשך השנה תשגר אינטואיטיב מאשינס את משימתה השנייה לירח, והפעם תנסה להנחית נחתת חדישה מסוג נובה C. ואילו במרץ ספייס אקס תשגר חללית סטארשיפ לא-מאוישת אחת למסלול סביב כדור הארץ, ואחרי כמה שבועות תשגר סטארשיפ לא-מאוישת שנייה, שתנסה לתדלק את הראשונה במסלול. הצלחת העגינה לא רק הכרחית לתוכניות ארוכות הטווח של אילון מאסק ליישוב מאדים, אלא קודם כל לתדלוק גרסת רכב הנחיתה הירחי של הסטארשיפ שעתיד להנחית את האסטרונאוטית הראשונה והאסטרונאוט הלא-לבן הראשון על פני הירח ב-2027. כמו כן, גרסה ראשונית – ולא-מאוישת – של רכב הנחיתה הירחי בלו מון של בלו אוריג'ין עתידה לנחות על הירח ב-2025.