במוצאי שבת, 22:43 לשעון ישראל, שיגרה רוקט לאב (Rocket Lab) האמריקאית-ניו זילנדית חמישה לווייני "האינטרנט של הדברים" (IoT) של החברה הצרפתית קניס (Kinéis). השיגור, הראשון של רוקט לאב לשנת 2025, מחזק את ההובלה של החברה בשוק השיגורים הקטנים ומקרב את הגשמת חזון האינטרנט של הדברים.
רוקט לאב מוכיחה: גם לקטנים יש מקום בחלל החדש
חמשת הלוויינים של קניס המריאו שלשום על גבי המרקיע הקל אלקטרון מנמל החלל של רוקט לאב בניו זילנד. למעשה, השיגור תוכנן לשבוע שעבר, 3.2, אבל החברה החליטה לדחותו בשל החשש להתנגש בלוויינים שכבר נמצאים במסלול – עדות נוספת לצפיפות ההולכת וגוברת בחלל הקרוב אלינו. ברוקט לאב כתבו ברשת X, לשעבר טוויטר, כי הם מחכים עד ש"יהיה בטוח להשתלב בכביש המהיר החללי".
כאמור, ההזדמנות הזאת הגיעה במוצאי שבת, כשהאלקטרון המריא ואחרי כשעה וחצי שחרר בהצלחה את הלוויינים בגובה של 646 ק"מ מעל פני הים. זהו השיגור הראשון של רוקט לאב ל-2025, ששיגרה את האלקטרון שלה 16 פעמים בשנה שעברה – יותר מכל חברה פרטית אחרת בעולם, למעט ספייס אקס. פיטר בק, מייסד ומנכ"ל רוקט לאב, הסביר בנאום שנשא בשבוע שעבר בפני סימפוזיון הלוויינים הקטנים כי הטיסות המשותפות (rideshares) של מרקיעים גדולים כמו הפאלקון 9 של ספייס אקס, שיכולים לשאת עשרות לוויינים קטנים, לא חיסלו את שוק השיגורים הקטנים – וגם הסטארשיפ לא צפויה להשפיע לרעה על הנישה, שכן טיסות ייעודיות יכולות להביא לוויין למסלול מדויק ובזמן מסוים, וכך למקסם את ביצועיו. בק השווה את הפאלקון 9 והסטארשיפ למטוסי נוסעים כמו הבואינג 747, שלא חיסלו את שוק מטוסי המנהלים.
לחבר טרקטור ללוויין
השיגור היה הרביעי מבין חמישה שקנתה קניס מרוקט לאב ב-2021 – אחרי שלושה שיגורים מוצלחים ביוני, בספטמבר ובנובמבר 2024 – במטרה לפרוס מערך של 25 ננו-לוויינים. לדברי החברה הצרפתית, המערך צפוי להפוך למבצעי עוד השנה ולאפשר לחבר כל דבר, מכל מקום בעולם, ללוויינים, ולקבל ממנו מידע שימושי כמעט זמן אמת.
ספציפית, מערך הלוויינים של קניס עתיד להתמקד בניהול ובניטור של סיכונים טבעיים (כגון זיהוי שריפות יער, שיטפונות וזיהום אוויר), של תשתיות אנרגיה (גילוי תקלות ומעשי חבלה, התראות תחזוקה), של לוגיסטיקה ותחבורה, של חקלאות ובעלי חיים ושל כלי שייט. במילים אחרות, על ידי הצמדת שבב קטן לחוט מתח גבוה, לעץ ביער או לעדר פילים באפריקה, ואפשר יהיה לקבל נתונים כמעט בזמן אמת על מצבם – והמערכת תתריע במקרה הצורך על סכנות.
זאת ועוד, מערך הלוויינים של קניס משלב את מערכת הזיהוי האוטומטי (AIS) שמאפשרת לספינות לזהות זו את זהותה, מקיומה, כיוונה ומצבה של זו בלב ים באמצעות תדרי רדיו גבוהים. קניס תחליף למעשה את הצורך בתשתית על הקרקע – כלומר באנטנות רדיו – והלוויינים שלה יאפשרו ניטור אחר ספינות בכל רחבי העולם, לרבות במים בינלאומיים, כלומר בלב ים כשאין כיסוי רדיו מהיבשה.
יצוין כי מערך הלוויינים הגדול בעולם, סטארלינק של חברת ספייס אקס, אינו מיועד ל-IoT. אלפי לווייני הסטארלינק משמשים בעיקר לאינטרנט בפס רחב לבתים, לעסקים ולכלי תחבורה גדולים, כמו מטוסי נוסעים וספינות תענוגות. מאחר שהוא נועד לשדר המון נתונים במהירות גבוהה, טרמינל הקצה הנדרש גדול, יקר וזולל חשמל, לא משתלם להשתמש בו לניטור דברים קטנים וזולים יחסית. לכן ב-2021 רכשה ספייס אקס את הסטרטאפ הקליפורני סוורם (SWARM), המשמש כזרוע ה-IoT של החברה. סוורם כבר שיגרה למעלה מ-100 ננו-לוויינים למסלול, המציעים העברת נתונים איטית וזולה בהרבה מסטארלינק, עם מודמים פשוטים ובתשלום של 5 דולר בחודש.
כמובן, קניס וסוורם אינן השחקניות היחידות בשוק הצומח הזה, שעתיד לשנות את הכלכלה העולמית – ואפילו את חיי היומיום שלנו – מן היסוד. בנובמבר 2023 שיגרה החברה הישראלית הייסקיי (hiSky) מראש העין ננו-לוויין בשם אלה1, שנועד להדגים מעבר מהיר וחלק של נתונים מלוויינים קטנים במסלול נמוך ללוויינים "מסורתיים" במסלול גאוסצטיונרי. החברה מתמחה בתשתית הלוויינית ל-IoT, כך שטרמינל הקצה שיושב על טרקטור או על ספינה יהיה מסוגל לתקשר גם עם ננו-לוויין בגובה 600 ק"מ וגם עם לוויין גאוסטציונרי במרחק 35,786 ק"מ.
