"זה מהפך. לא היו דברים כאלה באקוסיסטם המקומי. אנחנו הולכים להגדיל את אקוטסיסטם החלל בישראל, גם מבחינת מספר החברות שפעילות בו וגם מבחינת תחומי העיסוק, עם יותר חברות שעוסקות בפעילות בעומק החלל, ולא רק בלוויינות סביב כדור הארץ", אומר רואי נאור, מנכ"ל חברת Creation-Space ממצפה רמון. החברה שלו, וקרן ההשקעות האמריקאית שמאחוריה, CreationsVC, החליטו להשקיע 2.5 מיליון דולר בחברות חלל ישראליות. הסכום מיועד לתמיכה בעשר חברות במסגרת המחזור השני של תוכנית המאיץ שהחברה הישראלית מפעילה. כל חברה שתיבחר למאיץ תוכל לקבל עד רבע מיליון דולר לפיתוח טכנולוגיות לשימוש בחלל העמוק, שמעבר למסלול סביב כדור הארץ. זה גידול ניכר מהמחזור הראשון שבו השתתפו חמש חברות, במימון צנוע בהרבה.
"הכוונה היא לקדם חברות שיש להן ערך כפול. כלומר מוצר שיש לו גם יישום בכדור הארץ וגם בעומק החלל", מסביר נאור בשיחה עם אתר מכון דוידסון. "לדוגמה – חוות של שרתי מחשבים או Data Centers. יש הרבה סיבות הנדסיות ופיזיקליות למקם פעילות כזו בחלל, או על הירח. האתגר הוא לפתח את הטכנולוגיות ואת התשתיות לעשות זאת, כך שיהיו שימושיות גם בכדור הארץ, ויניבו החזר מהיר למשקיעים, וגם יהיה להן יישום בחלל העמוק".
חשיפה לדרום
חברות שרוצות להירשם לתוכנית יכולות לעשות זאת באתר של Creation-Space עד 15 במרץ. "אנו מחפשים חברות ישראליות שכבר יש להן טכנולוגיה בסיסית קיימת, או לפחות הוכחת היתכנות לטכנולוגיה שלהן, ונמצאות בשלבים מוקדמים של גיוס מימון", אמר ליאון דוד, מנהל החדשנות ב-Creation-Space לאתר מכון דוידסון. "הדגש הוא על מוצרים בעלי ערך כפול, ארצי וחללי, למשל בתחומים כמו רובוטיקה, טכנולוגיות בנייה או חומרים".
החברות שייבחרו יוזמנו להשתתף בקורס מרוכז על תעשיית החלל – בוטקמפ, כפי שמכנים אותו בחברה – שיתקיים באפריל במצפה רמון, בהשתתפות מומחים ונציגים של ה-Space Foundation מארצות הברית. "אחרי הבוטקמפ נעבוד עם החברות על השגת מימון לפרויקטים שלהן, בליווי מומחים מתעשיית החלל. התמיכה הכספית שלנו בשלב הזה מיועדת להניח את התשתית כדי לאפשר לחברות לגייס עוד מימון – כדי שיוכלו להתקדם לפיתוח מוצר עם התאמה למשימות חלל", הוסיף דוד.
השלב הזה אמור להימשך כמה חודשים, כשבמסגרתו תקבל כל חברה סכום ראשוני בתחילת התוכנית, ובהדרגה עוד חלקים מהמימון, על פי העמידה ביעדים מסוימים. עם זאת, הליווי לא מסתיים אחרי התקופה הזו, ויימשך לאורך התפתחותה של החברה, כל עוד היא ממשיכה להתקדם ולעמוד ביעדים שנקבעו לה. התוכנית עדיין מלווה את החברות שהשתתפו במחזור הראשון של המאיץ אשתקד. ב-Creation-Space מקווים להגיע לקצב של שני מחזורים כאלה בשנה. "יש לזה כסף מובטח", מציין דוד. לדבריו הפרויקט גם יעודד בעתיד את החברות המשתתפות לפעול בדרום הארץ. "אנו רוצים שהתוכנית תסייע לפתח את הנגב ואת מצפה רמון בפרט", הוא הדגיש. "ניתן הרבה עידוד ותמריצים לחברות שיעברו דרומה".
לחזור לאומת הסטרט-אפ
חברת Creation-Space קמה לפני פחות משנתיים, ובשלב מוקדם גייסה מיליון דולר לפעילות בתחום החלל, כשהמקור העיקרי הוא כאמור קרן ההשקעות האמריקאית CreationsVC. החברה מספקת ייעוץ טכנולוגי ומדעי לחברות שפועלות בתחום החלל, או מעוניינות להיכנס אליו, גם בנפרד מתוכנית המאיץ.
המודל הכלכלי של המאיץ הוא שהמשקיעים מחזיקים בחלק מהבעלות בכל חברה שמשתתפת בפרויקט, ולכן מרוויחים אם כאשר החברה מצליחה לפרוץ לשוק. לפרויקט הזה שותפים גם JNF USA, קרן מיראז' ישראל, מרכז החדשנות לדזרטק ואקלים בנגב, אור חוף עריכת דין, מיתר עורכי דין, 8200AC, AWS והמועצה המקומית מצפה רמון. "התוכנית שלנו מתפרסת כרגע עד שנת 2040", סיכם דוד. "תוך כמה שנים אנו יכולים לייצר 40-30 חברות ישראליות עם פרויקטים שקשורים לפעילות בעומק החלל. אנחנו חושבים שזה יחזיר את ישראל למעמד של אומת הסטרט-אפ, משום שבמצב הנוכחי העולם משיג אותנו בהרבה תחומים".
עם הפנים לעולם
"הגענו לרגע בהיסטוריה שהפעילות הכלכלית בחלל העמוק ניצבת ממש לפתחנו. אנו מנסים לעזור לישראל לתפוס את השוק הזה עכשיו, כשהוא מתחיל להתרומם", אומר נאור. "אנו מנסים לעשות זאת גם ברמה הלאומית, ולשכנע את המדינה להשקיע תקציבים ולרכז מאמצים במצפה רמון, עיר החלל של ישראל. המטרה היא להגדיל את התוצר הלאומי של המדינה, בזכות פעילות בתחום החלל העמוק, בהיקף שתחום הלוויינות לבדו לא מסוגל".
כראיה מביא נאור את האירוע שהתקיים במסגרת שבוע החלל הישראלי לפני כחודש. בפעם הראשונה הוזמנו חברות חלל ישראליות להציג את פעילותן למשקיעים באירוע שהובילו חברת רקיע ופורום החלל הישראלי. מבין עשרות חברות נבחרו חמש להציג באירוע, ובמקום הראשון זכתה חברת OASIX Energy, שפיתחה משאבת חום יעילה עם אגירת אנרגיה תרמית, טכנולוגיה שיש לה שימוש הן בכדור הארץ, הן במשימות חלל. OASIX היא בוגרת המחזור הראשון של המאיץ של Creation-Space, "והבחירה בחברה מהמאיץ שלנו, שמפתחת מוצר לחלל עמוק, ממחישה את המהפכה שמתחוללת כאן, ושזה התחום שישראל יכולה להצטיין בו ויכול להיות מנוף כלכלי, לא רק הלוויינות".
מבחינת נאור, המהפך שמוביל המאיץ של Creation-Space הוא רק צעד ראשון בתוכניות פיתוח מרחיקות לכת עוד יותר. בין השאר החברה מתכננת להקים אתר לניסויים והדמיות חלל בנגב, המשך למשימות האנלוגיות שכבר נעשו במכתש רמון ב-2018 ובמסגרת בינלאומית ב-2021, קמפוס ללימודי חלל עם מכון מחקר, וגם פעילות בינלאומית. "אנו רוצים לפעול בחו"ל ולהביא לכאן חברות זרות ומשקיעים מהעולם. אנו מכוונים להיות חברה גלובלית, ושותפים בכירים בפתרון בעיות בחלל העמוק בתוכניות עולמיות".
איתי נבו הוא העורך הראשי של אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. לכתבה שהתפרסמה במקור>>