חברת אינטואיטיב מאשינז (Intuitive Machines) וסוכנות החלל האמריקאית נאס"א הודיעו בשישי, 7 במרץ, כי משימת אָתֶנָה באה לקיצה – פחות מ-13 שעות אחרי שנחתה על הירח. הנחתת הפרטית, השנייה של אינטואיטיב מאשינז שמנסה לנחות על הירח, נפלה על צידה כך שהלוחות הסולאריים אינם פונים ישירות לשמש ואינם יכולים לייצר חשמל. ללא חשמל הנחתת לא יכולה לערוך את ניסוייה, לאסוף או לשדר נתונים. מניית החברה מטקסס השילה כ-40% משוויה מאז ההודעה.
הנחתת הקודמת גם נפלה – אבל ניצלה באורח נס
טיסה לחלל, ועל אחת כמה וכמה נחיתה רכה על הירח, זה עסק מורכב. ברית המועצות הייתה המדינה הראשונה בעולם שנחתה נחיתה רכה על הירח (להבדיל מהתרסקות – מכוונת או לא) עם משימת לונה 9 ב-1966. מאז ועד היום 26 משימות, מאוישות ולא-מאוישות, נחתו נחיתה רכה על הלוויין הטבעי של כדור הארץ, רובן של ארה"ב וברה"מ. בשנים האחרונות סין נחתה בהצלחה ארבע פעמים על הירח, ויפן והודו נחתו פעם אחת כל אחת.
בפברואר 2024 הפכה אינטואיטיב מאשינז לחברה המסחרית הראשונה בהיסטוריה שנוחתת על הירח, והמשימה האמריקאית הראשונה שנוחתת על הירח מאז אפולו 17 ב-1972. גם הנחתת אודיסאוס נחתה בזווית של 30 מעלות, איבדה לפחות אחד מרגליה ונפלה על הצד – אלא שהיא ניצלה באורח נס על יד מכל הליום ונשארה תלויה בזווית כזאת שאפשר ללוחות הסולאריים שלה להפיק חשמל. למרות הנחיתה הרעועה, משימת IM-1 השלימה את כל מטלותיה והוכתרה כהצלחה.
למשימת IM-2 לא היה מזל שכזה. הנחתת אתנה שוגרה ב-26 בפברואר ממרכז החלל קנדי, על גבי מרקיע מסוג פאלקון 9 (Falcon 9) של חברת ספייס אקס (SpaceX). גם הפעם נראה כי מדובר בתקלה של הרגע האחרון במערכת ניווט הלייזר של החללית. לפי נאס"א, אתנה נחתה יותר מ-400 מטרים מאתר הנחיתה המיועד למרגלות מונס מוטון (Mons Mouton), ההר הגבוה ביותר בירח. למרבה הצער, החללית נחתה בתוך מכתש קטן, נפלה וכעת היא בצל המכתש – וללא כל סיכוי לטעון מחדש את הסוללות שלה בעזרת אנרגיית השמש.
עם זאת, משימת IM-2 אינה לכישלון מוחלט. לפני שסוללות החללית התרוקנו, אינטואיטיב מאשינז הספיקה להעביר לנאס"א כ-250 מגה-בית מידע, שעתיד לסייע להפקת לקחים לקראת המשימות הבאות. זאת ועוד, אחד הניסויים העיקריים של אתנה היה לקדוח עד לעומק של מטר אחד ברגולית הירחי, ולחפש שיירים של חומרים נדיפים כמו מים ופחמן דו-חמצני – והחללית ההפוכה הצליחה להפעיל את המקדח, כך שלפחות ההדגמה הטכנולוגית עברה בהצלחה. ולבסוף יצוין כי אתר הנחיתה באזור מונס מוטון הוא הדרומי ביותר בהיסטוריה – כ-160 ק"מ בלבד מהקוטב הדרומי העשיר במרבצי מי קרח, שהוא האתר שארה"ב ובעלות בריתה, וסין ובעלות בריתה, מייעדות להקמת תחנות מחקר מאוישות בעשור הבא.
בנאס"א ממשיכים בכל הכוח
משימת IM-2 שוגרה במסגרת תוכנית שירותי המטען המסחריים (Commercial Lunar Payload Services, או CLPS) של נאס"א, וכהכנה לאותה תוכנית ארטמיס שתנחית, ואחר כך תיישב, אסטרונאוטים בקוטב הדרומי של הירח. במסגרת תוכנית זו, שמתוקצבת ב-2.6 מיליארד דולר עד שנת 2028, נאס"א מממנת משימות פרטיות לירח בתמורה לעריכת ניסויים מדעיים והדגמות טכנולוגיות הנחוצים להצלחת ארטמיס. עד כה זכו במענקי CLPS חמישה זכיינים, שישגרו 11 משימות ויותר מ-50 מכשירים של סוכנות החלל האמריקאית לנקודות שונות בירח.
משימת IM-2 קיבלה מנאס"א תקציב של 62.5 מיליון דולר, ואינטואיטיב מאשינז חתומה על שתי משימות המשך: IM-3 המשובצת ל-2026 ו-IM-4 המשובצת ל-2027. בנאס"א מיהרו להבהיר שהם עומדים מאחורי ההסכם שלהם עם אינטואיטיב מאשינז ומאחורי התוכנית כולה, וכי אין מנוס אלא לבדוק טכנולוגיות חדשות בשטח – כלומר בירח.
למעשה, תוכנית CLPS כבר הוכיחה שאפשר להנחית נחתות פרטיות על הירח בשבריר מהמחיר של משימה ממשלתית. ביום שני שעבר, 3 במרץ, הנחתת בלו גוסט (Blue Ghost) של חברת פיירפליי (Firefly) הפכה לכלי הטיס הפרטי הראשון בהיסטוריה שנוחת בהצלחה על הירח, באגן שהוצף בלבה לפני כשלושה מיליארד שנה בתוך "ים המשברים" (Mare Crisuim), הנמצא ברבע הצפון-מזרחי של הירח (כשמביטים בו מההמיספרה הצפונית של כדור הארץ).
הבלו גוסט שוגרה ב-15 בינואר יחד עם נחתת פרטית נוספת שעושה את דרכה לירח: רזיליאנס (Resilience) של אייספייס (ispace) היפנית. זאת הפעם הראשונה ששתי נחתות שונות – ופרטיות – משוגרות לירח בשיגור אחד. הרזיליאנס תגביה את המסלול שלה לאט לאט – וצפויה לנחות על פניו רק בחודש מאי או יוני.