ככל ששוק הלוויינים הולך ומתרחב, כך הגישה לחלל נעשית קריטית יותר. הסטרטאפ הגרמני איזָר (על שם הנהר הזורם במינכן) ינסה עד סוף מרץ לשגר לראשונה את המרקיע "ספקטרום" מתוצרתו מנמל החלל אנדויה שבנורווגיה. אם השיגור יצליח, הוא יעשה היסטוריה: השיגור המסלולי הראשון של מרקיע מסחרי אירופי, השיגור המסלולי הראשון מנמל החלל אנדויה ובכלל השיגור המסלולי הראשון מאדמת אירופה (להוציא את רוסיה כמובן).
השיגור התבטל היום (שני) בשל רוחות חזקות, אך רישיון השיגור שקיבלה איזר מרשות התעופה האזרחית הנורוובית (CAA) יישאר בתוקף עד סוף החודש. אם יצליח, תהיה זו דריסת רגל שתסלול לאירופה גישה עצמאית לחלל, בתחרות מול חברות מסחריות אמריקאיות וסיניות.
"גישה אירופית עצמאית ותחרותית לחלל"
מאחר שמדובר בשיגור בכורה, איזר הגרמנית החליטה שלא לשגר מטען כלל אלא רק לאסוף כמה שיותר נתונים על מהלך השיגור כדי לנתח ולשפר את ביצועי ספקטרום. המרקיע, שמתנשא לגובה 28 מטרים, נבנה כדי לשרת תחום ביניים שבין מרקיעים קלים לבינוניים – בערך בין האלקטרון של רוקט לב לפלקון 9 של ספייס אקס. אם וכאשר יהפוך למבצעי, ספקטרום יישא מטענים של עד 1,000 ק"ג למסלול לווייני נמוך (LEO) או עד 700 ק"ג למסלול מסונכרן-שמש (SSO).
איזר נוסדה ב-2018 במטרה להציע פתרונות שיגור לשוק המתפוצץ של לוויינים קטנים ובינוניים, אבל גם כדי להבטיח את עצמאותה של אירופה – שבמשך שנים הסתמכה על מרקיעים מתוצרת רוסיה וארה"ב. "באקלים הגיאופוליטי הנוכחי, טיסת הבכורה שלנו היא הרבה יותר מטיסה לחלל", מסר בהצהרה מנכ"ל ומייסד-שותף איזר דניאל מצלר. "החלל הוא מהזירות החשובות ביותר לביטחון, לשגשוג ולקדמה הטכנולוגית שלנו. בימים הקרובים, איזר תניח את היסודות לגישה אירופית עצמאית ותחרותית לחלל".
יצוין כי איזר היא אפילו לא הסטרטאפ הגרמני היחיד במהפכה ששוטפת את תעשיית החלל האירופית. באוגוסט אשתקד התכוונה רוקט פקטורי אוגסבורג (Rocket Factory Augsburg, או RFA) לשגר מרקיע מתוצרתה לטיסה מסלולית – אבל השלב הראשון במרקיע הרב-שלבי נהרס על הקרקע במהלך ניסוי.
איזר צפויה להיות החברה האירופית הראשונה שמשגרת מרקיע לטיסה מסלולית מסביב לכדור הארץ – והחברה העשירית בעולם שמחזיקה ביכולת שיגור עצמאית למסלול, לצד ספייס אקס, רוקט לב, פיירפליי ואסטרה האמריקאיות ואיי-ספייס, גלקטיק אנרג'י, ספייס פיוניר, לנד ספייס ואוריאן ספייס (Orienspace) הסיניות. זאת ועוד, גם לסוכנות החלל הגרמנית (DLR) אין כרגע יכולת שיגור עצמאית, כך שחברת ההזנק איזר תצרף למעשה את גרמניה ל"מועדון החלל" היוקרתי.
איזר, RFA והילימפוס (HyImpulse), זכו שלושתן במענקים של סוכנות החלל הגרמנית לפיתוח מיקרו-מרקיעים ובמענקי פיתוח של סוכנות החלל האירופית (ESA) לפיתוח מרקיעים מסחריים.
הלקוח הראשון: סוכנות החלל הנורווגית
כמובן, שוק חלל חדש מצריך נמלי חלל חדשים – וכדי להבטיח את עצמאותה הביטחונית והכלכלית, אירופה נמצאת בקדחת בנייה של נמלי חלל. ככלל, נמלי חלל נבנים סמוך לקו המשווה כדי לנצל את המומנטום של סיבוב כדור הארץ על צירו. כוכב הלכת שלנו מסתובב במהירות של 1,650 קמ"ש, מהירות שפוחתת ופוחתת ככל שמתקרבים לקטבים. כך שלוויין המשוגר סמוך לקו המשווה עם סיבוב כדור הארץ נהנה מתוספת של כ-1,650 קמ"ש למהירותו – וחוסך בדלק. מסיבה זו נמל החלל של ארה"ב נמצא בפלורידה, נמל החלל של רוסיה נמצא בקזחסטן ונמל החלל של האיחוד האירופי – בקורו שבגינאה הצרפתית, כלומר בדרום אמריקה.
אולם יש שיקול חשוב נוסף בבחירת מיקום של נמל חלל: צפיפות אוכלוסין. משגרים נוטים להתפוצץ, ולכן משגרים אותם לרוב ממערב למזרח, כלומר עם סיבוב כדור הארץ, אבל מעל הים. לאירופה אין אוקיינוס שנמצא ממזרח לה – ולכן צריך למצוא מקום מבודד במיוחד. כך, בשנים האחרונות הוקמו נמל החלל אנדויה (Andøya) שבאי אנדויה בצפון נורווגיה, נמל החלל אסריינג' (Esrange) בלפלנד, שוודיה, ונמל החלל סקסהוורד (SaxaVord) שבאיי שטלנד, סקוטלנד.
השיגור עתיד להיות שיגור הבכורה מנמל החלל אנדויה, שנבנה במיוחד כדי לתמוך בשיגורי ספקטרום. עוד לפני שהוצתו המנועים, ב-12 במרץ, הודיעה איזר כי זכתה בחוזה מסוכנות החלל הנורווגית לשיגור לווייני ניטור האוקיינוס הארקטי (AOS) עד 2028 – הלקוח הראשון של המרקיע החדש.
