לפנות בוקר (שלישי), בשעה 04:47 לשעון ישראל, חברת ספייס אקס תשגר את משימת פראם2 (Fram2) – החללית המאוישת הראשונה בהיסטוריה שתקיף את כדור הארץ ממסלול קוטבי, כלומר כזו שתעבור מעל הקוטב והדרומי והצפוני של הארץ מדי הקפה. זאת ועוד, את ההיסטוריה הזאת יעשו ארבעה אזרחים פרטיים.
את משימת פראם2, שנקראת כך על שם האונייה הנורווגית המפורסמת שחקרה את החוג הארקטי ואת אנטרקטיקה בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. קנה צ'ון וונג (Wang), מיליארדר סיני שעשה את הונו מכריית ביטקוין וכיום מתגורר במלטה. אל וונג בן ה-43, שיפקד על המשימה, תצטרף הקולנוענית יאניקֶה מיקלסן (Mikkelsen) בת ה-38 מנורבגיה, שתשמש כמפקדת חללית הדרגון. מיקלסן מתמחה בצילום תלת-ממדי וטכנולוגיות מציאות מדומה ורבודה. רביאה רוגה (Rogge) בת ה-30, דוקטורנטית להנדסת חשמל המפתחת רובוטים לסביבות קיצוניות, תהיה טייסת המשימה. יצוין כי רוגה תהיה הגרמנייה הראשונה בהיסטוריה שטסה לחלל. ואריק פיליפס (Philips), הרפתקן קטבים אוסטרלי בן 63, יהיה קצין הרפואה. זאת תהיה טיסת החלל הראשונה של כל הארבעה – עדות נוספת לאוטומיזציה של חללית הדרגון, ולכך שנדרשת מעט מאוד התערבות אנושית כדי להפעילה.

בני האדם הראשונים שרואים את הקטבים מהחלל
ארבעה האסטרונאוטים הפרטיים ימריאו על גבי מרקיע מסוג פלקון 9 של חברת ספייס אקס ממרכז החלל קנדי שבפלורידה. אך במקום לשגר מזרחה, כמו רוב משימות החלל, ובכך ליהנות מתנופת סיבוב כדור הארץ על צירו – הארבעה יטוסו דרומה בזווית של 90 מעלות. מסלול קוטבי משמש בעיקר לווייני תצפית, מיפוי ומזג אוויר של אזורי הקוטב, ואיש מעולם לא טס במסלול זה. ולנטינה טרשקובה, האישה הראשונה בחלל, טסה בזווית של 65 מעלות במשימת ווסטוק 6 ב-1963. למעט האסטרונאוטים שטסו לירח במשימות אפולו, וממרחק רב כמובן, אף אסטרונאוט עוד לא ראה את הקטבים במהלך טיסתו – גם לא האסטרונאוטים בתחנת החלל הבינלאומית.
מגובה של בין 425 ל-450 ק"מ מעל פני הים, פראם2 תקיף את הארץ מדי 90 דקות למשך שלושה עד חמישה ימים, ותטוס מקוטב אחד לאחר ב-44 דקות – פי 30 מהר יותר מהשיא שקבעה חברת הצוות מיקלסן כשהקיפה את העולם במטוס ב-2019, ותיעדה את המסע בסרט דוקומנטרי בעונה זו, הקוטב הצפוני של הארץ מואר 24 שעות והקוטב הצפוני חשוך 24 שעות, ובחללית הותקנה במיוחד כיפת תצפית רחבה במיוחד כדי לספק לאסטרונאוטים זווית ראייה רחבה.
צילום הרנטגן והפטרייה הראשונים בחלל
מהפכת החלל החדש וההוזלה הדרמטית של עלויות השיגור מטשטשות את הגבול שבין תיירות חלל למחקר. כזכור גם משימת אקסיום 1 הפרטית, שבה השתתף איתן סטיבה, היתה משימה בה השתתפו תיירי חלל שהיו, הלכה למעשה, אסטרונאוטים שביצעו משימות מחקר. גם צוות הפראם2 ינצל את הזמן היקר שלו בחלל על מנת לקדם את טובת האנושות. ארבעת האסטרונאוטים הפרטיים יערכו 22 ניסויים מדעיים, בשירות סוכנויות חלל, אוניברסיטאות ומכוני מחקר מרחבי העולם – לרבות צילום הרנטגן הראשון של אדם בחלל והניסיון הראשון לגדל פטרייה בחלל, מתוך מחשבה שפטריות עשויות לשמש כמזון אידאלי למשימות ארוכות טווח, כמו טיסה מאוישת למאדים. זאת ועוד, מתוך כיפת התצפית שלהם ינסו האסטרונאוטים לחקור פליטות אור משונות בשם STEVE ) Strong Thermal Emission Velocity Enhancement) שהתגלו ב-2016, ואת הקשר שלהן לתופעת זוהר הקוטב.
זאת המשימה הפרטית השישית של ספייס אקס. קדמו לה שלוש משימות שקנתה חברת אקסיום לתחנת החלל הבינלאומית, שבראשונה, כאמור, טס גם האסטרונאוט הישראלי השני איתן סטיבה, ושני משימות שקנה המיליארדר ג'ארד אייזקמן אינספריישן4 (Insparation4) ופולאריס דון (Polaris Dawn). הנשיא דונלד טראמפ הודיע לאחרונה שימנה את אייזקמן לראש נאס"א הבא.
