אתמול (שני, 28 באפריל), שיגרה אמזון את 27 הלוויינים הראשונים במגה מערך הלוויינים שלה לאינטרנט לווייני, "פרויקט קויפר" (Project Kuiper). המערך נועד להכיל בסוף התהליך 3,236 לוויינים במסלול נמוך, שיספקו שירותי אינטרנט מהחלל בפס רחב ויתחרו ב"סטארלינק" של ספייס אקס בבעלות אילון מאסק.
לכאורה את השיגור של אמזון ניתן לתאר בתור יריית הפתיחה במירוץ לאספקת אינטרנט מהחלל, אבל יש לזכור שנקודות הזינוק הן שונות לגמרי. ספייס אקס, כמובן, נמצאת ביתרון עצום. אמזון שיגרה 27 לווינים ראשונים השבוע ואילו ספייס אקס החלה לפני שש שנים ויש לה היום כבר יותר מ-8,000 לוויינים פעילים שמכסים את רוב כדור הארץ (מלבד הקטבים) ומספקים אינטרנט ליותר מחמישה מיליון איש ב-125 מדינות. רק השבוע משגרת ספייס אקס עשרות לוויינים נוספים והיעד הסופי של סטארלינק: מגה מערך של 42,000 לוויינים, פי 13 מזה של פרויקט קויפר.
היתרון הגדול של ספייס אקס הוא השליטה המלאה בתהליך, החל מפיתוח הלוויינים דרך השיגור ועד ההפצה. אמזון אמנם מקווה להשיג יתרון יחסי בשילוב הרשת הלוויינית עם תשתיות הענן שלה AWS, אבל התלות המוחלטת שלה בחברות שיגור חיצונית מאטה אותה בצורה משמעותית. כך הגיעה אמזון לשיגור הנוכחי אחרי עיכובים של יותר משנה, וסביר להניח שלא תצליח לעמוד בדרישות רשות התקשורת הפדרלית (ה-FCC) לפרוס לפחות 1,618 לוויינים (מחצית מהמערך) עד אמצע 2026, ותיאלץ לבקש הארכה. נכון להיום יכולה אמזון להבטיח 83 שיגורים עתידיים נוספים בסה"כ, חלקם (כמו "New Glenn" של חברת בלו אוריג'ין, גם היא של בזוס) על טיל שעדיין לא מבצעי. בזמן הזה טיל הפלקון 9 של ספייס אקס עולה ויורד מהחלל כמו קו 400 מבני ברק לירושלים.
אז ייתכן שהצליל לא היה של יריית פתיחה במירוץ, אלא של פתיחת בקבוק שמפניה: השבוע, למרות עיכובים שונים הצטרפה סופסוף אמזון לתחרות על אספקת שירותי אינטרנט מהחלל, ועל כך יש לברך.
המרוץ לאינטרנט גלובלי מהחלל מתחמם
יש לציין כי ספייס אקס ואמזון לא לבד במירוץ לפריסת מגה מערכי לוויינים. למעשה המרוץ לאינטרנט מהחלל הוא מרוץ עולמי. מאז אוגוסט אשתקד שיגרה סין 72 לוויינים כחלק ממגה-מערך הלוויינים שלה, "אלף מפרשים" (Qianfan), שעתיד לכלול יחד עם שני מערכים נוספים כ-37,000 לוויינים. גם האיחוד האירופי משקיע מיליארדי דולרים במערך לוויינים בשם IRIS² (קיצור של Infrastructure for Resilience, Interconnectivity and Security by Satellite), מערך של כ-300 לוויינים שאמור להתחיל בשיגורים ב-2027.
הסיבות למרוץ אינן רק כלכליות, כמובן. למגה מערכי הלוויינים, שיספקו אינטרנט מהחלל שלל משמעויות פוליטיות וגיאו-פוליטיות נרחבות ויכולת לשנות את כללי המשחק. הדוגמה המובהקת היא התפקוד של מאסק ורשת סטארלינק בתחילת המלחמה באוקראינה, כשסיפקו סיוע לכוחות האוקראינים נגד הפולשים הרוסים אחרי שאלה ניתקו את האינטרנט במדינה במתקפת סייבר.
המלחמה באוקראינה היתה כמובן שעון מעורר עבור שאר מדינות היבשת והבהירה להן היטב את החשיבות בעצמאות טכנולוגית וביטחונית שאינטרנט לווייני יכול לספק. בנוסף, יותר ויותר מדינות מתחילות לחשוש מהתלות הגוברת בשירותים שמספקת סטארלינק, המתפקדת כמונופול בפועל.
אחרי סטארלינק, מערך האינטרנט המשמעותי הוא של OneWeb, חברת התקשורת הבריטית שהתמזגה עם Eutelsat ב-2023 ומפעילה כיום כ-650 לוויינים במסלול נמוך. עם פחות מעשירית מהלוויינים של ספייס אקס, OneWeb היא כיום חברת מערך הלוויינים השניה בגודלה בעולם.
יש לציין כי המרוץ הגלובלי לאינטרנט מהחלל, צפוי להאיץ דרסטית את קצב השיגורים וכבר בעשור הקרוב עשרות אלפי לוויינים יתווספו למסלול נמוך סביב כדור הארץ (לפי אתר מעקב הלוויינים "Orbiting Now", כבר כיום פעילים למעלה מ-11,800 לוויינים, רובם המכריע במסלול נמוך). הדבר יהווה שינוי מהותי בתשתיות התקשורת העולמיות, אך גם יציב אתגר סביבתי עצום במעקב והתמודדות עם עומס חסר תקדים במסלול הקרוב לכדור הארץ.