עמוס 1 היה יוזמה נועזת בתקופה שבה תעשיית החלל בישראל היתה עוד בחיתוליה. הוא תוכנן ופותח על ידי התעשיה האווירית לישראל והופעל על ידי חברת חלל תקשורת, אשר החלה את דרכה עם שיגור הלוויין ב- 1996, באמצעות משגר אריאן 4 מבסיס השיגור האירופי קורו שבגיניאה הצרפתית. תעשיה אווירית וחלל תקשורת ראו בהקמה של לוויין תקשורת פוטנציאל עסקי-אסטרטגי עצום. היזמים קידמו את הפרוייקט כבר מאמצע שנות השמונים, אז עמוס היה עוד ראשי תיבות באנגלית- Afro Mediterranean Orbital System. סמוך לשיגור שונה שמו לעמוס 1, מתוך כוונה אסטרטגית שהוא יהיה ראשון בסדרה.
מדוע עמוס 1 היה מהלך כה נועז וחלוצי? טל ענבר, ראש המרכז לחקר חלל במכון פישר למחקר אסטרטגי אויר וחלל, מסביר: "בעת התכנון של הלוויין לא היה לתעשייה אווירית שום ניסיון קודם בבניית לווייני תקשורת. לכך צריך להוסיף את חוסר האמון שהביעו רבים מן המשתמשים הפוטנציאליים בלוויין, עד ששוכנעו ביכולת של התעשייה האווירית ואנשיה לעמוד מאחורי ההבטחות. בנוסף, השיגור - הרחק מגבולות ישראל - הציב אתגרים לוגיסטיים משלו, משינוע הלוויין ועד משלחת של מהנדסים שליוו אותו בהליך השילובים למשגר האירופי, ובפעילויות הנדרשות באתר השיגור עצמו. היה צריך ללמוד "יש מאין" כיצד לבנות תחנות קרקע, ולהכשיר עובדות ועובדים לתפקידים של ניטור ושמירה על מצבו התקין של הלוויין. גם התשתיות הקרקעיות השונות במבת-חלל היו צריכות לעבור שידרוג ומתיחת פנים, בשל גודלו ומשקלו של הלוויין, זאת אל מול לווייני התצפית הקטנים בהרבה שנבנן עד אז בישראל".
בעקבות הצלחת הלוויין, נוספו עוד לווייני עמוס לסדרה, שרובם נבנו גם הם על ידי התעשייה אווירית, והם מספקים שירותי תקשורת טלפונית וקליטה של שידורי טלוויזיה, בין השאר לחברת Yes הישראלית, חברת הכבלים האמריקאית HBO ועוד. בנובמבר אשתקד, השם עמוס עלה לכותרות כאשר חלל תקשורת יצאה בהודעה דרמטית כי אבד הקשר עם עמוס 5. בכך, אגב, עמוס 5 הוא יוצא דופן ביותר ממובן אחד, שכן הוא גם היחיד שתעשייה אווירית לא בנתה, אלא חברת ISS הרוסית.
לאחר שנמכר בשנת 2009 לחברת Intelsat, שונה שמו של עמוס 1 ל- Intelsat 24 וכיום הוא אינו פעיל. עמוס 6 הוא לוויין התקשורת הבא שעומד להיות משוגר במהלך 2016 על משגר פאלקון 9.