המין האנושי נמצא במאות השנים האחרונות במהפכה קופרניקאית מתמשכת. מאז שקופרניקוס בן המאה ה-16 לימד אותנו שכדור-הארץ אינו מרכז היקום, הישגי המדע המודרני בכלל ותחום האסטרונומיה בפרט, ממשיכים להעמיק את התובנה על מקומנו הלא ייחודי ביקום. תגליות שנחשפו החל משנות התשעים הראו שלא רק השמש שלנו מוקפת בכוכבי לכת; מערכות הדומות למערכת השמש נפוצות ברחבי היקום. יתרה מכך, בשנים האחרונות התברר שרבים מאלפי כוכבי הלכת שאסטרונומים גילו חולקים מאפיינים מרכזיים עם כדור-הארץ – קרקע סלעית מוצקה ומרחק מסוים מכוכב האם, שמאפשר למים להתקיים במצב צבירה נוזלי. אלה תנאים בסיסיים לאפשרות של התפתחות חיים. האם גם עצם קיום החיים על פני כדור-הארץ אינו ייחודי, והיקום בעצם שורץ חיים? את זה עדיין מוקדם לקבוע, כמובן. אך גם אם התשובה היא כן, זה עדיין לא מבטיח שנפגוש אי פעם חיים שכאלה, וזאת בשל המרחקים העצומים ביקום.
מצפה הכוכבים האירופי הדרומי פרסם היום (רביעי) הודעה מסקרנת במיוחד על תגלית שמצטרפת למאמצים המתמשכים לחיפוש כוכבי לכת דמויי-ארץ. לפי המצפה, התגלה כוכב לכת דמויי-ארץ המקיף את הכוכב הקרוב ביותר לכדור-הארץ – פרוקסימה קנטאורי. הכוכב פרוקסימה קנטאורי נמצא במרחק 4.25 שנות אור בלבד מאתנו, והוא חלק ממערכת אלפא קנטאורי – שלישיית כוכבים המקיפים זה את זה. כוכב הלכת המקיף את פרוקסימה קנטאורי נמצא במרחק שמאפשר קיום מים במצב צבירה נוזלי, הוא סלעי והמסה שלו גדולה במקצת מזו של כדור-הארץ. אם כן, מתוך יותר ממאתיים כוכבי לכת דמויי-ארץ, הוא לא רק הקרוב ביותר אלינו; לפי הודעת המצפה – ייתכן שלא נמצא כוכב לכת קרוב יותר שעשוי לקיים חיים.
ממצאי המצפה יתפרסמו במאמר בכתב העת Nature מחר, יום חמישי.
שנה בת 11 ימים
התגלית החדשה נעשתה במצפה לה סילה , הממוקם במדבר אטקמה בצ׳ילה, תוך הסתמכות על תצפיות גם מטלסקופים אחרים. רק ב-2012 הודיע אותו מצפה כוכבים על גילוי כוכב לכת המקיף את אלפא קנטאורי B – כוכב אחר במערכת שלישיית הכוכבים שבה נמצא גם פרוקסימה קנטאורי. אלא שממצא זה זכה לביקורת רבה, וכיום ההערכה היא שאין שם כוכב לכת.
בתחילת השנה החלו חוקרים לערוך תצפיות על פרוקסימה קנטאורי, בתקווה לזהות תנודות קטנות בתנועה של הכוכב שאולי נגרמות בהשפעת כוכב לכת המקיף אותו. הם ניסו לזהות תנועות אלה בעזרת אפקט דופלר: שינוי בתדירות הנצפית של גל אלקטרומגנטי שנובע מתנועתו של מקור הגל. אנו מכירים את אפקט דופלר מהיומיום: כאשר אמבולנס מתרחק מאתנו, צליל הסירנה שלו נהיה נמוך יותר. גם אם אנו נמצאים בביתנו ואיננו רואים את האמבולנס אלא רק שומעים אותו, נוכל לדעת אם הוא מתרחק או מתקרב מאיתנו בהתאם לטיב השינוי בצליל הסירנה שלו. באופן דומה ניסו אסטרונומים לזהות שינויים בתנועת פרוקסימה קנטאורי שאינם נראים לעין בשל המרחק הרב של הכוכב מאתנו. הניסיון לזהות את אפקט דופלר אינו מתאפשר בכוכבים רחוקים, ולכן מדובר בשיטת מחקר שמותאמת במיוחד לכוכב קרוב כל כך כמו פרוקסימה קנטאורי. בשיטה זו התברר שפרוקסימה קנטאורי לעתים נע לכיוון כדור-הארץ במהירות של 5 קמ״ש – קצב ההליכה של אדם מן המניין – ולעתים מתרחק ממנו בקצב דומה. באופן זה התברר שמסלול ההקפה של כוכב הלכת סביב כוכב האם (כלומר, שנה שלמה) אורך 11.2 ימים. אך מרחקו מהכוכב, הוא רק 5% מהמרחק של כדור-הארץ מהשמש.
על אף הקרבה הרבה לפרוקסימה קנטאורי, הטמפרטורות על פני כוכב הלכת מאפשרת למים להיות במצב צבירה נוזלי, מכיוון שכוכב האם הוא מסוג ננס אדום - הכוכב הנפוץ ביותר בשביל החלב, שהטמפרטורה שלו נמוכה יותר מזו של השמש שלנו. יחד עם זאת מדובר גם בכוכב מסוג כוכב הבזק: מדי שעה הוא מכפיל את בהירותו בשל התפרצויות סולריות עוצמתיות. סביר להניח שההתפרצויות האלה של קרינת X ואולטרה-סגול ישפיעו על סיכוי קיומם של חיים על פני כוכב הלכת - ולא לטובה.
לאחרונה דובר על אפשרות של מסע למערכת אלפא קנטאורי בשנים הקרובות. אך האמנם יש סיכוי שנוכל לשלוח לכוכב הלכת החדש גשושית ואולי אף חללית מאוישת שתגיע אליו במהלך חיינו, בהתחשב בקרבתו היחסית? לדברי טל ענבר, ראש המרכז לחקר החלל במכון פישר, התשובה היא חד-משמעית: לא. הטכנולוגיה המצויה בידינו כיום ובשנים הקרובות תחייב מסע של עשרות אלפי שנים. אם כך, עוד רבה הדרך.