למרות תקציב נמוכים יחסית לסוכנויות הגדולות, ישראל הצלחה למצב את עצמה בתחום החלל בעולם. בראיון ראשון מספר אבי בלסברגר, מנהל סוכנות החלל הישראלית, על הפרוייקטים ששמים את ישראל על המפה והחזון להמשך הדרך

בביקורו יקבל בולדן תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר אילן, יבחן שיתופי פעולה עם סוכנות החלל הישראלית, וייפגש עם יזמים וסטודנטים לחקר החלל.

היום לפני עשרים שנה בדיוק, שוגר לוויין התקשורת הישראלי הראשון. איפה הוא היום ואיזו מורשת הוא השאיר לנו?

ממשלת ישראל אישרה את מינויו של מר אביגדור (אבי)  בלסברגר למנהל סוכנות החלל הישראלית. בלסברגר נבחר לתפקיד לאחר תהליך בחירה ממושך ויחליף את  מנחם קדרון שפרש בתחילת השנה.    שר המדע, אופיר אקוניס, בירך על המינוי: "אני מברך את אבי בלסברגר על מינויו. סוכנות החלל הישראלית מתברכת במנהל  בעל רקע עסקי וטכנולוגי כה נרחב ומרשים בתחומי החלל.

היום בדיוק לפני 55 שנה, אדם אחד עשה מה שרבים עדיין לא העזו לחלום: יורי גגארין חוצה את גבול השמיים, שעד אז היה הגבול האחרון של האנושות, מגיע לחלל עם החללית ווסטוק, ומשלים הקפה שלמה סביב כדור הארץ לפני שהוא חוזר בשלום לארצו, ברית המועצות. יורי הפך לגיבור לאומי בעקבות אותה פריצת דרך מופלאה, אך כיום ברחבי העולם חוגגים את ההישג שלו.

צילום היפר-ספקטראלי בלוויינים הוא לרוב תהליך יקר וזולל אנרגיה יחסית. בשיטה ייחודית שפותחה באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב, מסתמנת פריצת דרך בתחום

ניסוי המסביר את הימצאות מים על מאדים והנחתת גשושית בנוגה בסימולטור- אלה שתיים מהמשימות המאתגרות איתן התמודדו תלמידים מרחבי הארץ בגמר תחרות חקר החלל והאסטרונומיה

במהירות של קרוב ל- 28 אלף קמ"ש, תחנת החלל הבינלאומית משלימה ביום אחד כמעט 16 סיבובים סביב כדור הארץ. זה אומר, בין השאר, 16 שקיעות שמש, 16 זריחות, ושלל הזדמנות לצפות באותם איזורים בזמנים ותנאים שונים ומגוונים.

תערוכה חדשה ראשונה מסוגה של משרד המדע תציג כ-60 פיתוחים ותגליות מישראל שהשפיעו על העולם. התערוכה מוצגת בימים אלה בנמל התעופה בן-גוריון למשך שנה (עד סוף פברואר, 2017) על קיר ענק באזור שלאחר מעבר הדרכונים. בתערוכה ניתן יהיה להיחשף גם לכמה מהפיתוחים המעניינים בתחום החלל, כגון פיתוח גלאי מיואונים שמשמש את מאיץ החלקיקים ב-CERN, לוויין "ונוס" לניטור סביבתי, ולוויין התלמידים הראשון, דוכיפת.

שר המדע אופיר אקוניס נפגש אתמול בוושינגטון עם יו״ר נאס״א צ'ארלס בולדן. בפגישה, בהשתתפות יו״ר סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, פרופ׳ יצחק בן ישראל, העלה השר אקוניס את האפשרות של צירוף אסטרונאוט או אסטרונאוטית ישראלים במסעות עתידיים לחלל. השניים סיכמו על המשך ההדברות בין הצדדים בעניין זה, במטרה לצרף אסטרונאוט או אסטרונאוטית ישראלים במהלך שנת 2020, שנתיים אחרי חידוש המסעות המאוישים של נאס״א. כמו כן, סיכמו השניים על הקמת קבוצות עבודה לדיון בפרוייקטים משותפים נוספים בתחום החלל.

לתפוס טרמפ על אסטרואיד שמתקרב לשמש כדי לחקור רוחות סולאריות, לקדוח בקרח שעל פני השטח של ירחו של צדק, אירופה; אלה רק כמה דוגמאות למעוף שהפגינו אלפי תלמידי חטיבות הביניים במסגרת אולימפיאדת החלל ע"ש אילן רמון, שהגיעה הערב לשיאה עם טקס חלוקת הפרסים. הפרס למקום הראשון הוענק לקבוצת פלך, בית הספר התורני ניסויי לבנות בירושלים, בהנחיית דוד פרל. הקבוצה גברה על 403 קבוצות אחרות, שכולן תכננו במשך כשלושה חודשים אינטנסיביים משימות אשר נועדו לחקור את ירחי צדק או את מחזוריותן של תופעות סולאריות בשמש.

מחקר ישראלי ניתח חתימות אור מהחלל ומצא קשר בין דפוסיהם בין שכיחות השמנה וסרטן

בנאס"א נענו לבקשתה של רונה רמון ושרידי ניסוי "מיידקס" ממעבורת הקולומביה חוזרים לישראל, 13 שנים לאחר ההתרסקות.   13 שנה בדיוק לאחר אסון התרסקות "הקולומביה" עליה היה אילן רמון, חוזרים כעת שרידים מהניסוי הישראלי שערך בחלל. לרגל שבוע החלל הישראלי שמצוין השבוע ברחבי הארץ, קיבלה סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע מחווה מיוחדת מנאס"א: שרידי ניסוי "מיידקס" לחקר סופות אבק מדברי והשלכותיהם על האקלים, אשר תוכנן על ידי מדענים מאוניברסיטת תל אביב ובוצע בחלל על ידי אילן רמון.

  לרגל שבוע החלל הישראלי 2016, שיתקיים ב- 31.1 - 4.2, סוכנות החלל הישראלית הזמינה חמישה אסטרונאוטים, אורחי כבוד שיסיירו במרכזים הקהילתיים והמצפים ברחבי הארץ המשתתפים בשבוע החלל. בואו לפגוש את הנשים והגברים ששוגרו לחלל ולשמוע הרצאות מעוררות השראה על תפקידיהם השונים. על שעות הביקור ניתן לקרוא בעמודי הפעילויות ברחבי הארץ (כל ההרצאות באנגלית).