מהקיבוץ למאדים: הנציג הישראלי הרשמי הראשון בהדמיית מאדים

רואי נאור (30) תלמיד מחקר במכון ויצמן למדע מקיבוץ נען, הוא הישראלי הראשון שייסע בקרוב לייצג את ישראל כנציג סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע בהדמיית מאדים ייחודית במדבר יוטה בארה"ב.  במסגרת המשימה יגור נאור עם צוות של חמישה נציגים נוספים ממדינות אחרות במבנה מבודד מיוחד, יבצע מחקרים גאולוגיים דומים לאלה שאולי יבוצעו  במאדים, ילבש חליפת חלל ויהיה מנותק מכל קשר ישיר מהעולם, בדומה למה שיחוו אסטרונאוטים עתידיים במאדים. 

 

הדמיית מאדים היא מיזם שהקימה "אגודת מאדים" (Mars Society) במטרה לדמות את החיים במאדים בתנאים מקבילים ככל הניתן על פני כדור הארץ, כדי לפתח טכנולוגיות ולהסיק מסקנות לגבי מחקר אנושי עתידי על מאדים. המדבר הגבוה של יוטה נבחר למשימה בשל האקלים ואופי המסלע במקום המזכיר תופעות גיאולוגיות על מאדים, וכן בשל הניתוק מציוויליזציה קרובה. 

 

שר המדע אופיר אקוניס בירך את נאור לרגל יציאתו למשימה ואמר: "המסע למאדים נראה כעת קרוב יותר מתמיד וצריך להתחיל להכשיר גם בישראל כבר כעת את דור העתיד שייסע למאדים. אנו גאים ביכולת של החוקרים שלנו לתרום למחקר בנושא מאדים ובטוחים שלרואי יהיה מה לתרום למשימה".

 

הצוות יחל את המשימה ב-15 בינואר. עם תום המשימה, ב-29 בינואר, תפתח סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע את אירועי שבוע החלל הישראלי ברחבי הארץ, גם הם בסימן עתיד מאדים. לרגל האירועים, יפנה נאור אל הציבור הישראלי בבקשה לסיוע לשאלה מדעית שתעלה מממצאים שימצא בשטח ההדמיה. 

 

בצוות של נאור, שיהיה הצוות ה-173 שמבצע הדמיה כזו, משתתפים גם ראשת סוכנות החלל הסלובקית, שתהיה מפקדת המשימה; מהנדס מכונות מצרפת; מהנדס אווירונאוטיקה וחלל מספרד; אסטרוביולוג מאוסטרליה; ואמנית מאירלנד שמנגישה מדע. החברים בקבוצה מכירים כבר מספר שנים לאחר שנפגשו באוניברסיטת החלל הבין-לאומית. 

 

במסגרת ההדמיה, יבצע רואי מחקר על הגיאולוגיה של מאדים שמקביל למחקר שביצע בקבוצה של ד"ר איתי הלוי במחלקה למדעי כדור-הארץ וכוכבי הלכת במכון ויצמן למדע. במסגרת מחקרו במכון חקר נאור מינרלים קרבונטיים אשר הימצאותם על פני מאדים מהווה עדות לקיום מים בעברו של מאדים. "מכיוון שמינרלים קרבונטים נוצרים בנוכחות מים נוזליים הם מעידים על סביבה שיכלו להתקיים בה תנאים ליצירת חיים בעבר", מסביר נאור, "עדויות לנוכחות מינרלים אלו במאדים מחזקים את ההשערה בדבר היתכנות לאפשרות של קיום חיים בעברו של מאדים". מחקר מקביל יבצע בהדמיה, שם ידגום סלעים, ינתח את הדגימות וייקח אותן חזרה למכון ויצמן למדע. 

 

 

 

משימת הדגל של הצוות תהיה לבדוק אם ניתן להשתמש בחומרים המקומיים לבנייה של מבנה קבע על מאדים. הצוות ינסה להדפיס באמצעות מדפסת תלת-ממד לבני בניין עשויות בחלקן מהחומר המקומי. חלקו של נאור במשימה זו תהיה לבחון את מידת יכולתן לשאת משקל, מאמץ ואת עמידותן לתנאי השטח של מאדים, כגון קרינה.  מטרת משימת המחקר היא להוכיח אם וכיצד ניתן להשתמש בחומרים המקומיים על מאדים לבנייה, כך שבמשימות עתידיות למאדים יהיה ניתן לבנות  מבנה שישמש את האסטרונאוטים ללא צורך להעביר חומרי גלם מכדור הארץ.

 

סדר היום ב"מאדים" נוקשה מאוד. הצוות יגור במבנה בצורת גליל, דומה למבנים מתוכננים על מאדים, שיספק את צורכי הקבוצה כגון בישול ולינה. הקצבת המים מוגבלת ומקלחת תורשה פעם בשלושה ימים.  על הצוות לנוע מחוץ למבנה כקבוצה בלבד בחליפה מיוחדת עם קסדה ובלון חמצן. החליפה המתוכננת למאדים נחשבת קלה יותר לתנועה מחליפות החלל המשרתות כיום את האסטרונאוטים בתחנת החלל הבין-לאומית. התקשורת עם העולם תהיה בעיכוב ורק פעם ביממה. מגבלות דומות צפויות  לאסטרונאוטים שיחיו על מאדים. על הצוות נאסר להשתמש בטלפונים ניידים ועליו לתכנן את ניצול אספקת המזון שיביא עמו כך שיספיק לכל משך המשימה. 

 

"התכנית שלי היא לפתח ולהקים מערך הדמיה כזה גם בארץ, למשל במכתש רמון" אומר נאור. "בהדמיה כזאת, יוכל הדור הצעיר להיחשף לנושאי מדע בדרך מעניינת ושונה ולהרגיש איך זה להיות אסטרונאוט על מאדים". 

 

גם אתם יכולים להיות שותפים במשימה ולהציע כבר עכשיו את המאכל הישראלי שייצג את ישראל ב"מאדים" ואת השירים הישראליים שיושמעו לצוות. עקבו אחרינו בפייסבוק של סוכנות החלל הישראלית.