בשלהי אוגוסט 2017 ונוס, לוויין המחקר הראשון של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, שידר תמונה ראשונה של ישראל מהחלל - של אזור ירושלים. מאז, צילם הלוויין תמונות יפהפיות רבות באיכות חסרת תקדים, המאפשרות לראות איזורי קרקע תוך הבחנה בפרטי קרקע שונים.
הפעם הגיעה לידינו תמונה של מפרץ אילת, שבה ניתן לראות את חופי הים האדום, וכן את פיזור שטח המגורים בעיר לצד תוואי השטח המדברי המקיף את העיר.
לדברי שר המדע אופיר אקוניס, "מכל מקום רואים את היופי של אילת, ועכשיו גם מהחלל".
בצילומי הכינרת ניתן לראות את הקרקעות שנסחפו לצפון הכנרת על ידי נהר הירדן בעקבות שיטפונות החורף האחרון. ניתוח הצילום העלה כי הסחף גורם לעכירות המים שכתוצאה מכך פחות צלולים ופחות טובים לשתייה מאשר באזורים אחרים בכנרת.
מהתמונות על איזור מפרץ חיפה ניתן ללמוד על אזור המחייה של בעלי החיים במרחב העירוני וכן על התקדמות העבודות על נמל המפרץ החדש. התמונות שצולמו באמצעות המצלמה המשוכללת של הלוויין, מאפשרות לראות את צפון הארץ וסביבותיה באיכות חסרת תקדים, תוך הבחנה בפרטי קרקע שונים:
פרופ' ארנון קרניאלי מאונ' בן-גוריון העומד בראש המרכז שבו מעובדות התמונות המגיעות מונוס מסביר כי "האזורים האדומים בתמונה הם אזורי הטבע במטרופולין חיפה ומלמדים אותנו על המסדרונות האקולוגיים שמאפשרים לבעלי החיים לנוע בתוך הסביבה העירונית. במפרץ חיפה ניתן לראות את החול שמרחף כתוצאה מעבודות בניית נמל המפרץ החדש".
אזור ירושלים, שתמונותיו היו הראשונות ששלח ונוס, באוגוסט 2017, הוא אזור מועד לשריפות משתוללות חוזרות ונישנות בעיקר בתקופות של גלי חום, יובש ובצורת. המידע שיגיע מונוס יסייע למדענים לפתח שיטות חדשות לאפיון המערכת האקולוגית באיזור, להבנה ולהפחתה של גורמי הסיכון ובכך גם לחקר ההתחממות הגלובלית. התמונה מדגימה את סוג המידע שמפיק הלוויין בשנים הקרובות לטובת המחקרים שישליכו על חקלאות, מדיניות וכלכלה.
לוויין המחקר ונוס ששוגר בתחילת החודש לחלל, הוא שיתוף פעולה בין סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע לבין סוכנות החלל הצרפתית. הלוויין נבנה בתעשייה האווירית, וכולל מצלמה מולטיספקטרלית המצלמה ב-12 אורכי גל שונים שפותחה באלביט, ומנוע חשמלי חדש שפותח ברפאל. הלוויין שוגר בהצלחה ב-2 באוגוסט, ומאז עבר סדרת בדיקות ובחינות של המערכות השונות, אשר הסתיימו בהצלחה.
כל תמונה שמפיק ונוס מורכבת מ-12 שכבות מידע שונות ומכסה כ-740 קמ"ר. בזכות מספר הצבעים הרחב של המצלמה שחלקם מעבר לתחום הנראה לעין האנושית, ניתן להבחין בפרטים שלא ניתן לזהות על פני כדור הארץ או במצלמה רגילה. כך, יהיה ניתן להבחין כשהצמחייה במחסור במים, במזיקים, בדליפה של טפטפות, בזיהום מים במאגרים, בשריפת יער ועוד.
הלוויין מצלם פעם ביומיים כ-110 אזורי מחקר שונים וקבועים ברחבי העולם שמייצגים אזורי חקלאות, טבע ואקולוגיה, ברזולוציה של 5 מטרים ובאותה זווית צילום. כשוונוס חולף מעל ישראל הוא מצלם שלושה פסי צילום לאורכה: גליל, מישור החוף (כולל רצועת הים הקרובה) והנגב. אזורים אלו יכללו את מרבית הפארקים הלאומיים ושמורות הטבע, היערות ותחנות אקולוגיות. התמונות יועמדו לטובת אוניברסיטאות, רשויות ממשלתיות ומכוני מחקר.
והנה כמה תמונות שוונוס צילם מחוץ לארץ:
ברזיליה היא עיר מתוכננת מראש. במרכז התמונה, חוצה השדרה הלאומית של ברזיל את כל מרכז העיר ומשרדי הממשלה והתרבות (מערב-מזרח) והיא נחשבת לאחד הרחובות הגדולים ביותר בעולם:
שמורת הטבע הדלתא של האברו (Parque Natural del Delta del Ebro) בספרד היא מקום המפגש של נהר האברו עם הים התיכון. למעשה הדלתא היא הביצה הגדולה ביותר בקטלוניה ואחד האזורים החשובים מבחינה אקולוגית באגן הים התיכון עם אושר נדיר של חי וצומח. הצמחייה הים תיכונית, מטעי כרמים וזיתים:
לה גומרה (La Gomera) הוא אחד האיים הקנריים של ספרד. האי נוצר מהתפרצות וולקנית ולכן הוא תלול וגבוה (1,487 מ'). החלקים העליונים של אי מיוערים בצמחייה עבותה ומגוונת (יערות גשם) ומעוטרים באופן קבוע בעננים וערפל:
