מלך חגורת האסטרואידים מגיע לביקור: קרס בניגוד

בסוף חודש מאי יגיע כוכב הלכת הננסי קֶרֶס, המסומן גם כאסטרואיד מס' 1, לניגוד. פירושו של דבר שקרס יהיה בנקודה הקרובה ביותר שלו אלינו, וייראה בשמיים לכל אורך הלילה. זאת התקופה הטובה ביותר לצפות בו. קרס אינו נראה בעין, אולם במשקפת שדה הוא ייראה היטב ככוכב בהיר יחסית, ממש על הגבול שבין קבוצת נושא נחש לקבוצת עקרב, 9 מעלות צפונית לכוכב הבהיר אנטרס, על־הענק האדום המציין את לב העקרב, ובמחצית הדרך בין אנטרס לזיטא בנושא הנחש.

קרס הוא האסטרואיד הראשון שהתגלה. גילה אותו האסטרונום האיטלקי ג'וזפה פיאצי ב-1 בינואר 1801 במצפה הכוכבים שבפלרמו. הוא התגלה בדיוק במקום שבו ניבאו שאמור להיות כוכב לכת – בין מאדים לצדק. פיאצי, שקיווה כי גילה כוכב לכת, העניק לכוכב את השם "קרס פרדיננדי" – על שם אלת התבואה הרומית קרס ומלך סיציליה פרדיננד הראשון. מהר מאוד הבין פיאצי שצורת גרם השמיים ותנועתו האיטית אינן תואמות כוכב לכת, והסיק שמדובר בשביט. בשנים לאחר מכן התגלו עוד כוכבי לכת זעירים המצויים פחות או יותר באותו מרחק של קרס מהשמש, וגילוי זה הוביל למסקנה שמדובר במשפחה שלמה של גרמי שמיים המצויים בין מאדים לצדק – אלה האסטרואידים. ומאחר שקרס היה האסטרואיד הראשון שהתגלה, הוא זכה למספור "אסטרואיד 1".

קרס מצוי כאמור בחגורת האסטרואידים בין מאדים לצדק. בעת הניגוד מרחקו מכדור הארץ הוא 1.75 יחידות אסטרונומיות, ומרחקו מהשמש – 2.76 יחידות אסטרונומיות. מי שיעקוב אחר תנועתו בלילות שלאחר הניגוד ייראה שהוא נע מערבה בינות לכוכבי השבת. קרס הוא הגדול שבין האסטרואידים וצורתו כדורית. קוטרו קרוב לאלף ק"מ, ובשנת 2006 הוא "עלה בדרגה" וכעת הוא מסווג ככוכב לכת ננסי, כמו פלוטו.

קרס עולם מסקרן, עתיק ופחמני

הגשושית שחר (Dawn) של נאס"א, ששוגרה ב-2007, הייתה החללית הראשונה שיצאה לחקור את חגורת האסטרואידים שבין מאדים לצדק. הגשושית הגיעה לקרס ב-2015 וסקרה את כוכב הלכת הננסי במשך שלוש וחצי שנים, עד שאזל הדלק שלה בנובמבר 2018. הגשושית, שממשיכה לנוע כיום במסלול יציב סביב קרס, צפויה להישאר במסלולה למשך 20 שנה לפחות.

בשנה שעברה מצא צוות מדענים בהובלת מכון המחקר סאות'ווסט (SwRI) ראיות לכך שכוכב הלכת הננסי קרס עשיר בתרכובות אורגניות. הצוות, שהתבסס על נתונים מהגשושית שחר, הראה שפני השטח של קרס מכילים יותר פחמן מהמטאוריטים הפחמניים העתיקים ביותר שנמצאו בכדור הארץ. קרס יכול לספק לנו כך הצצה לאופן הפצתן של מולקולות אורגניות בימיה הראשונים של מערכת השמש, ואולי גם למוצא החיים בכדור הארץ.