האסטרואיד קֶרֶס – שנקרא על שמה של אלת הצמחים והאדמה במיתולוגיה הרומית – הוא העצם השמימי הידוע הגדול ביותר בחגורת האסטרואידים, הנמצאת בין מאדים לצדק. בשל מסתו הגדולה, התפתח קרס לצורה כדורית כמעט מושלמת, בשונה מצורתו האמורפית של אסטרואיד טיפוסי בעל מסה קטנה יותר. למעשה הוא כל כך גדול – קוטרו כ־900 קילומטרים – עד שהוא מהווה 40% מהמסה הכוללת של כל האסטרואידים יחדיו בחגורת האסטרואידים העיקרית.
איך התגלה קרס?
היה זה האסטרונום האיטלקי ג'וזפה פיאצי, אשר גילה את קרס לגמרי במקרה, והגילוי המרעיש הזה התרחש בדיוק ביום הראשון שנת 1801. באותן שנים סברו אסטרונומים, בהתאם לחוק בודה, כי בין מאדים לצדק חייב להיות כוכב לכת חסר, נעלם. פיאצי חיפש בשמים את כוכב הלכת הזה. כשזיהה אובייקט קטנטן, הניח תחילה שזהו כוכב שביט. הוא עקב אחריו בדריכות במשך 41 יום, ומדד את שינוי מקומו ביחס לכוכבי השבת, וכבר החל להבין שעלה כאן על משהו נדיר בהרבה מסתם עוד שביט. פיאצי היה בטוח, שגילה לא פחות מאשר כוכב לכת חדש. במכתבים ששלח לקולגותיו, לא יכל להסתיר את התרגשותו: "כיוון שהוא זז כה לאט, סבורני שיש סיכוי שזהו משהו טוב יותר מסתם כוכב שביט", כתב. ובכן, התברר שהוא לא טעה לגמרי.
קרס לא התכוון לעשות למגלהו חיים קלים במיוחד, ולאחר 41 ימי המעקב התקבץ עם השמש ונעלם מאחורי הילתה. מאותו הרגע לא הצליח פיאצי המאוכזב לאתרו מחדש בעזרת הכלים המתמטיים הדלים של אותה התקופה. כאן נכנס לתמונה המתמטיקאי הנודע קרל פרידריך גאוס, אשר פיתח חיש מהר תיאוריה מתמטית שבעזרתה ניתן למזער שגיאות במדידה - "שיטת הריבועים המינימליים". ייתכן שאף השתמשתם בשיטה היעילה הזו בשיעורי מעבדה במדעים. אם כן, דעו שהיא הומצאה במיוחד עבור זיהויו של קרס. השיטה של גאוס הניבה תוצאות מרשימות, וביום האחרון של שנת גילויו (31.12.1801) פורסם מאמר רשמי על "כוכב הלכת" החדש.
מהו קרס- כוכב לכת או אסטרואיד?
לאחר כ-50 שנות תהילה, בהם נחשב קרס לכוכב לכת מן המניין, הבינו מדענים כי כוכב הלכת החסר כלל אינו קיים, ובמקום בו הוא מצוי, מרחפים להם אלפי גופים קטנים, מרוכזים בחגורה בין מאדים לצדק: האסטרואידים. קרס ירד מיד למעמד של אסטרואיד. אולם קרס בכל זאת יוצא דופן ביחס לחבריו האסטרואידים: הוא גדול מהם, הוא כדורי, ולכן לא דומה להם כלל. רק בשנת 2006, הושב לו הכבוד המגיע לו, והוא סווג מחדש כ"כוכב לכת ננסי" כמו פלוטו.
קרס זוכה לביקור מהגשושית שחר
בשנת 2015 נכנסה הגשושית "שחר" (Dawn) למסלול הקפה סביב קרס, ובמשך 3 שנים שיגרה חזרה תמונות מרשימות, עד להפסקת פעילותה בשנת 2018. פני השטח של קרס מכוסות במכתשים רבים, אחדים מהם גדולים מ 200 ק"מ. ההר הגבוה ביותר בקרס מתנשא לגובה מרשים יחסית לגודלו של הננס – כ 5 ק"מ. על פני השטח של קרס פזורים יותר מ 300 אזורים בהירים, הנראים בתצלומים ככתמים לבנים. חוקרים משערים שאלו מלחים שונים שיתכן שפרצו מתוך הקרום כתוצאה מפגיעת מטאוריטים.
ממה עשוי קרס?
קרס אינו דחוס מאוד וייתכן שליבו עשוי קרח מים. למעשה סביר כי עד 25% מכוכב הלכת הננסי עשויים קרח מים ואם זה נכון, יש בו יותר מים מאשר בכל כדור הארץ. קרח מים התגלה על קרס בעיקר במכתשים עתיקים מאוד המצויים בקטבים. לאזורים אלה אור השמש לא מגיע כמעט בגלל נטייתו הקלה של קרס על צירו, ולכן הם חשוכים במשך כל השנה שלו. ככלל, הממצאים מראים כי לקרס קרום עשיר במים, במלחים וכנראה גם בחומרים אורגניים.