האסטרופיזיקאי המנוח סטיבן הוקינג אמר פעם שהניסיונות שלנו לשדר אותות רדיו לחלל הם מעשה פזיז ומטופש. מי יודע אם מקבלי המסר יהיו ידידותיים או אלימים?
ייתכן שהוקינג צודק, אבל האמת היא שזה לא באמת משנה: אם יש ציוויליזציות בשכונה הקוסמית שלנו, הן כבר מודעות לקיומנו. מזמן. האנושות משתמשת באותות רדיו כבר 100 שנה בערך, כך שכדור הארץ מוקף בבועת רדיו המשתרעת על פני 100 שנות אור לכל כיוון. שנת אור היא המרחק שגל עובר במהירות האור, והמרחק הזה גדול: 9,000,000,000,000 ק"מ. יש אלפי כוכבים, ומכאן שיש גם אלפי או עשרות אלפי כוכבי לכת שתאורטית כבר היו יכולים לקלוט את שידורי הרדיו שלנו.
אז האם ציוויליזציות מפותחות מאזינות מדי שבוע לתוכנית "בן זאב לסופשבוע" עם דורי בן זאב? נראה שלא. גלי הרדיו נחלשים במידה ניכרת עם המרחק. כדי להבדיל אותם מרעשי הרקע, ציוויליזציה חייזרית צריכה לבנות טלסקופ רדיו עצום, בקנה מידה פנטסטי – ולחלופין לחשוב על טכנולוגיה שאנחנו עוד לא חשבנו עליה.
עם זאת, חייזרים תבוניים אינם זקוקים לשידורי רדיו או לטלוויזיה שלנו כדי לדעת שאנחנו כאן: האור המוחזר מהאטמוספרה שלנו כבר מיליארדי שנים נושא את המסר שיש חיים בכוכב הלכת, ומאז המהפכה התעשייתית – שיש גם חיים תבוניים.
הגשושית גלילאו, בדרכה לצדק, ביצעה ב-1990 יעף על פני כדור הארץ. קרל סייגן ניצל את ההזדמנות כדי לנסות ולזהות את החתימות הביולוגיות שמשאירים החיים על האטמוספרה שלנו. על ידי ניתוח ספקטרומטרי בלבד של אור השמש המוחזר מכדור הארץ, גלילאו מצאה חוסר איזון כימי באטמוספרה, עדות לחיים הפשוטים המחדשים ללא הרף את מלאי החמצן והמתאן באוויר. ואילו ב-2017, החללית אוסיריס-רקס חזרה על הניסוי בדרכה לאסטרואיד בנו, ומצאה עלייה חדה ברמות הפחמן הדו-חמצני והמתאן, עדות לכך שהחיים התבוניים בכוכב הלכת התרבו וזיהמו מאז את עולמם.
חייזרים תבוניים שהיו קולטים את העדויות הללו, היו יכולים להסיק שבכדור הארץ שוכנים חיים ביולוגיים, והתבוניים שבהם כבר פיתחו טכנולוגיה מתקדמת למדי.
אז למה אף אחד לא יוצר איתנו קשר? האם ייתכן שבכל זאת אין שם אף אחד?