many_earths.jpg
אפשר לחשוב על המון משתנים שמשפיעים על הסיכוי למציאת חיים תבוניים בחלל. אם מים, למשל, הם תנאי בסיסי להיווצרות חיים – כוכב לכת צריך להימצא במרחק הנכון מהשמש שלו כדי לאפשר את קיומם על פני השטח. חיים, לפחות כפי שאנו מכירים אותם, אינם יכולים להתפתח בנוגה הרותח או בפלוטו הקפוא. ומה לגבי הסיכוי שיצורים רב-תאיים יתפתחו לחיים תבוניים ויפתחו טכנולוגיות שידור? האם ניתן לשקלל משתנים כמו אלה ולהעריך את הסיכויים להימצאותם של חיים תבוניים שניתן ליצור איתם קשר?
זה בדיוק מה שניסה לעשות האסטרונום פרנק דרייק. ב-1961 הוא הציע את "משוואת דרייק". היא נראית כך:
220px-Drake_Equation.jpg
ובמילים אחרות: כדי לחשב את מספר הציוויליזציות שמסוגלות לתקשר עם האנושות ברדיו, דרייק הכפיל את מספר הכוכבים בגלקסיה שלנו, שביל החלב, בחלק היחסי של הכוכבים האלה שכוכבי לכת מקיפים אותם. את התוצאה הזו יש לכפול בחלק היחסי של כוכבי הלכת שהתנאים בהם מתאימים להתפתחות חיים, בסיכוי שעל כוכב לכת עם תנאים מתאימים אכן יתפתחו חיים, בסיכוי שבכוכב לכת עם חיים יתפתחו חיים תבוניים, בסיכוי שאותם חיים תבוניים יפתחו טכנולוגיית רדיו, ובמשך הזמן הממוצע שאותם חיים תבוניים ימשיכו לפלוט אותות לחלל (לפני שהם ישמידו את עצמם).
לפי הערכה המקורית של דרייק ועמיתיו, בשביל החלב יש בין 1,000 ל-100,000 ציוויליזציות רדיו. כמובן, הרבה מאוד השתנה מאז 1961. למשל, הודות לטלסקופ החלל קפלר, היום אנחנו יודעים שיש כוכבי לכת סביב רוב או כל כוכבי השבת, כלומר ניתן להגיע לערכים גבוהים בהרבה במשוואת דרייק. עם זאת, יש משתנים במשוואה שהם עדיין בגדר ניחוש גמור, כמו הסיכוי שכוכב לכת המתאים לחיים אכן יפתח חיים או הסיכוי שהחיים האלה יתפתחו לידי חיים תבוניים. כרגע יש לנו רק דוגמה אחת לשני המקרים האלה: כדור הארץ.
שלא במפתיע, משוואת דרייק תהיה מדויקת בהרבה אחרי שנמצא דוגמה נוספת לחיים ביקום. אז למה אנחנו לא מוצאים כזו?