ניל ארמסטרונג, באז אולדרין ומייקל קולינס סיכנו את חייהם בהרפתקה הגדולה בתולדות האדם, אבל הם עשו זאת תמורת השכר הרגיל של עובדי מדינה.
כן, אסטרונאוטים הם עובדי מדינה, וכמו כל סוכן CIA או מורה לאנגלית באוהיו – הם משתכרים לפי טבלת משרתי הציבור הפדרלית האמריקאית. כמו בישראל, שכר עובדי המדינה נקבע לפי משתנים כמו ותק, דרגה צבאית ותארים אקדמיים. ארמסטרונג, הבכיר מבין השלושה, השתכר 27,401 דולר לשנה. אולדרין, קולונל (אלוף משנה) בחיל האוויר האמריקאי, השתכר 18,622 דולר לשנה. ומייקל קולינס, לוטננט (סֶגֶן) בחיל האוויר, השתכר 17,147 דולר בשנה.
3crash.jpg
זה אומנם לא מעט (שכרו החודשי של ארמסטרונג שווה ערך ל-56,000 שקל ברוטו בימינו), אבל זה גם לא הרבה במיוחד: ארה"ב השקיעה כמעט 24 מיליארד דולר כדי שארמסטרונג יתהלך על הירח במשך שעתיים וארבעים דקות, ובזמן הזה הוא הרוויח 33 דולר לשעה.
למעשה, הבירוקרטיה האמריקאית הגיעה גם לירח, וארמסטרונג, אולדרין וקולינס זכו לתוספת שכר יומית על השהייה בירח – אותה תוספת שכר שטייס רגיל בכדור הארץ מקבל עבור שהייה מחוץ לבסיס: 8 דולר ליום. וגם מתוספת אש"ל צנועה זו ניכתה המדינה את סעיף המגורים, שכן האסטרונאוטים ישנו בחללית.
במשכורת הצנועה שהרוויחו, ולנוכח הסכנות שארבו להם בירח, האסטרונאוטים של אפולו 11 לא יכלו לרכוש לעצמם ביטוח חיים. לכן הם חשבו על פתרון יצירתי.