קצת קשה להאמין, אבל האנושות שיגרה עד היום משימה אחת בלבד לענקי הקרח אורנוס ונפטון – וגם אז ביצעה המשימה יעפים בלבד, כלומר רק חלפה על פני הכוכבים מבלי להיכנס למסלול קבוע. כמעט כל מה שאנחנו יודעים על אורנוס ונפטון אנו יודעים הודות לחללית המיתולוגית וויאג'ר 2, ששוגרה ב-1977 והגיעה לנפטון ב-1989.
כשוויאג'ר 2 חלפה ליד נפטון וצילמה אותו היא גילתה סערה ענקית, וזו זכתה לשם "הכתם האפל הגדול", שכן היא דמתה לכתם האדום הגדול בכוכב הלכת צדק. שני הכתמים הם אנטי-ציקלונים, כלומר סופות הסובבות נגד כיוון סיבוב כוכבי הלכת. גם בכדור הארץ יש אנטי-ציקלונים, אבל אין מה להשוותם לכתם האפל הגדול של נפטון, שגודלו היה כגודל כדור הארץ כולו!
אולם כשטלסקופ החלל האבל ניסה לצלם את הכתם האפל הגדול שוב ב-1994, הכתם נעלם. ואילו ב-2016 הטלסקופ צילם את נפטון ומצא כתם גדול אחר, כמעט זהה בגודלו, הפעם בהמיספירה הצפונית של כוכב הלכת (הוא נקרא "הכתם הצפוני האפל הגדול"). האם הכתם המקורי נעלם? אנחנו לא יודעים. נפטון רחוק עד כדי כך, שרק טלסקופ רב עוצמה כמו האבל מסוגל לצלם אותו ברזולוציה טובה – ולהאבל, כידוע, יש המון מטרות אחרות לצלם ביקום.
בכל מקרה, ברור שהאקלים בנפטון דינמי בהרבה מכל אקלים אחר במערכת השמש. לשם השוואה, הכתם של צדק תואר לראשונה ב-1655. הוא אומנם נעלם בהדרגה, אבל על פני מאות שנים. סופות הענק בנפטון, לעומת זאת, נוצרות ומתפוגגות מדי כמה שנים. בסך הכול נצפו עד היום שישה כתמים אפלים כאלה, בגדלים ובמקומות שונים באטמוספירה של כוכב הלכת.
אז מה גורם לאותם כתמים אפלים? ככל הנראה, הצטברות של גז מתאן. צבעו של המתאן כחול, כך שהצטברותו באטמוספירה תיראה כהה יותר מסביבתה. נוסף על כך, כל הכתמים עד היום יצרו ענני נוצה (צירוס) לבנים ענקיים של מתאן קפוא. ובכל זאת, רב הנסתר על הגלוי בכתמים הכהים של נפטון בפרט – ובאקלים של נפטון בכלל.
אם כן, למה לא שולחים משימה נוספת לנפטון?