סקרני חלל
arrow-left
סקרנות אסטרונומית

כמה חם על כוכב חמה?

 

3PIA19411-Mercury-WaterIce-Radar-MDIS-Messenger-20150416.jpg

קוטב כוכב חמה. הנקודות הצהובות מסמנות ממצאי רדאר של מאגרי מי קרח, כולם בתחתית מכתשים שאינם חשופים לשמש. קרדיט: NASA
קוטב כוכב חמה. הנקודות הצהובות מסמנות ממצאי רדאר של מאגרי מי קרח, כולם בתחתית מכתשים שאינם חשופים לשמש. קרדיט: NASA

 

כוכב חמה, כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש, הוא מן הסתם גם כוכב הלכת החם ביותר, נכון? ובכן, לא נכון. כוכב הלכת החם ביותר הוא כוכב הלכת השני מהשמש, נוגה.

 

כוכב חמה מקבל פי ארבעה קרינת שמש מנוגה – וסופג פי תשעה (האלבדו של נוגה – מידת ההחזריות שלו – גבוה בהרבה מזה של כוכב חמה). אבל במזג אוויר של עולמות, האטמוספירה היא גורם חשוב לא פחות מהמרחק לשמש. ובל נשכח שאילו לכדור הארץ לא הייתה אטמוספירה (או אילו הייתה לו אטמוספירה בלי גזי חממה), הטמפרטורה הממוצעת שלו הייתה 18 מעלות מתחת לאפס!

 

את נוגה מכסה אטמוספירת פחמן דו-חמצני סמיכה, שלוכדת את החום בתהליך המכונה "אפקט חממה". התוצאה היא טמפרטורה ממוצעת של 462 מעלות צלזיוס – חום שיכול להתיך עופרת. לכוכב חמה, לעומת זאת, אין אטמוספירה משמעותית, וטמפרטורת פני השטח הממוצעת בו היא 167 מעלות.

 

אלא שהממוצע הזה אינו משקף נכוחה את מה שקורה על פני השטח, שכן בניגוד לנוגה או לארץ, ובדומה לירח, טווח הטמפרטורות בכוכב חמה הוא אדיר. בצד היום הטמפרטורות יכולות לנסוק ל-427 מעלות ואילו בצד הלילה הן יכולות לצנוח ל-180 מעלות מתחת לאפס. האטמוספירה של כוכב חמה דקיקה כל כך, שהיא לא יכולה ללכוד את החום ולאזן בין יום ללילה. תחזית מזג האוויר בכוכב חמה: כשהשמש פוגעת – גיהינום. כשהשמש לא פוגעת – הגיהינום קופא.

 

אך לחשיפה של כוכב חמה לחלל יש יתרון אחד בולט: בהיעדר אטמוספירה שתסיע חלק מהחום מקו המשווה לקטבים, יש אזורים בכוכב חמה שנמצאים בצל תמידי – ושם יש ככל הנראה מאגרים של מי קרח. כאן בכדור הארץ (ובכוכבי לכת נוספים, כמובן), הטמפרטורה הממוצעת משתנה לפי הטיית הציר. כאשר ההמיספירה הדרומית נוטה לעבר השמש, היא סופגת את קרניה בזווית ישרה יותר וחווה אביב וקיץ, בשעה שההמיספירה הצפונית חווה סתיו וחורף. 

 

הטיית הציר של כדור הארץ היא 23.5 מעלות ביחס למישור המִלקה, כלומר ביחס למישור ההקפה שלו סביב השמש. הטיית הציר של כוכב חמה היא הקטנה ביותר במערכת השמש – 2.1 מעלות בלבד. זה לא מספיק כדי לגרום להפרשי טמפרטורות משמעותיים בין ההמיספירות. הוא פשוט ישר מדי. לכן חלקים בקטבים של כוכב חמה לעולם אינם נחשפים לשמש. כבר ב-1991 תצפיות שנערכו מכדור הארץ זיהו כתמים בהירים במיוחד באגני המכתשים בקטבים של כוכב חמה, וב-2012 אישרה הגשושית מסנג'ר שהכתמים הבהירים עשירים במימן – וכידוע, שני אטומים של מימן, עם אטום אחד של חמצן, מרכיבים מים.

 

ואיפה שיש מים יש חיים, נכון? אז האם יש חיים בכוכב חמה?