אסטרונומיה עתיקה: מתי ומי גילה שכדור הארץ עגול

למרות שהארץ נראית שטוחה, כבר בין המאות ה-6 ל-3 לפני הספירה העריכו פילוסופים יווניים כמו פיתגורס ואפלטון, כי הם למעשה עומדים על כדור כל כך עצום, שאין הם יכולים לראות את כדוריותו. איש אינו יודע איך הם הגיעו למסקנה הנחרצת כי הארץ היא כדורית אך אריסטו, בן המאה ה-4 לפנה"ס, שם לב לכוכבים שנראים בדרום אך לא בצפון ואף העריך שכל חלקי הארץ נמשכים בשווה לעבר המרכז, נדחסים ומתקבצים אליו, ולכן הם יוצרים צורת כדור.

יש מי שרואים באסטרונום ההלניסטי הִיפַּרְכוֹס גדול האסטרונומים של העת העתיקה. מעט ידוע על חייו, אך מחקריו הרבים הותירו רושם שלא חלף גם כעבור יותר מאלפיים מאתיים שנה. מלבד היותו אבי הטריגונומטריה, תרומותיו האסטרונומיות כוללת את יצירת קטלוג הכוכבים הראשון, בו תיעד את תצפיותיו באשר למיקומי כוכבים; גילוי נקיפת כדור הארץ – התנועה המחזורית של ציר הסיבוב של כדור-הארץ שבה כיוונו משתנה ביחס לגרמי שמיים אחרים; מדידות של מיקומם ותנועתם של השמש והירח; ויצירת סולם דרגות לעוצמת אור הכוכבים, שבבסיסו משמש אסטרונומים גם כיום.

מלך קסטיליה אלפונסו העשירי אוסף בטולדו צוות מלומדים להכנת לוחות לחיזוי מיקומם של השמש, הירח וכוכבי הלכת. הלוחות האלפונסיניים היו הלוחות האסטרונומיים הפופולריים באירופה, וגם קופרניקוס השתמש בהם בעבודתו. הצוות של אלפונסו, שכלל יהודים כמו גם מלומדים מקורדובה, סביליה, גאסקוני ופריז, עדכן למעשה לוחות שהוכנו ב-1080 על ידי אסטרונומים ערבים על בסיס המודל הקוסמי של תלמי. לפי אנקדוטה לא אמינה במיוחד, כשאלפונסו שמע על המערכת המורכבת של תלמי, המציבה את כדור-הארץ במרכז היקום, אמר: ״אם אלוהים היה מתייעץ אתי לפני הבריאה, הייתי ממליץ לו על משהו פשוט יותר״.

המדען היווני אראטוס-תנס (Eratosthenes) מודד את היקף כדור הארץ! איך הוא עושה זאת? הוא יודע שבצהרי היום הארוך בשנה בעיר אסואן שבדרום מצרים, השמש נמצאת בזווית ישרה ואין צל. אבל באלכסנדריה שבצפון, באותו זמן בדיוק, יש צל. כלומר, במקומות שונים השמש פוגעת בזוויות שונות, מה שאומר שאנחנו חיים על כדור ענק והמרחק בין הערים הוא רק קצה של פלח בכדור. חישוב זווית קרני האור באלכסנדריה יחד עם המרחק בין הערים אפשר לארטוסתנס לחשב את ההיקף כולו.

המדען היווני פטולמאיוס קלאודיוס, הידוע יותר בשם תַּלְמַי, כותב את האלמגסט ובו עיקרי התורה הגיאוצנטרית, שלפיה כדור הארץ במרכז היקום. תלמי שלל את האפשרות שכדור הארץ הוא זה שזז וסובב סביב עצמו, אילו זה היה נכון, חשב, הרי שהציפורים והעננים וכל הדברים שהיינו זורקים לאוויר היו נסוגים מיד לאחור, לכיוון מערב. נשמע הגיוני, לא? ואכן התורה הגיאוצנטרית (השגויה!) החזיקה מעמד כ- 1500 שנה.

האסטרונום הפרסי עבד אל-רחמן אל-סופי יוצר את “ספר כוכבי השבת״ - אטלס כוכבי השמיים. הספר מרכז מידע מדויק על מיקומם, בהירותם ואף צבעם של למעלה מאלף כוכבים המאורגנים לפי קבוצות, תוך הסתמכות על ספרו הנודע של האסטרונום היווני תלמי, האלגמסט. אל-סופי ביקש לעדכן את העבודה של תלמי בהתאם לידע שהצטבר בידי אסטרונומים ערבים. בספר, שנכתב בערבית, נכלל התיעוד והאיור הראשון של גלקסיית אנדרומדה, שאותה מתאר אל-סופי כ״ענן קטן״.