חלל כחול לבן: מתי הצטרפה ישראל למועדון החלל

שר המדע ואחד מגדולי הפיזיקאים בישראל, יובל נאמן, מוביל את הקמתה של סוכנות החלל הישראלית, האמונה על תיאום פעולות תכנית החלל האזרחית ועל בקרתן. קראו עוד: תכנית החלל האזרחית

הלוויין הראשון של ישראל, אופק, לא רק הכניס את ישראל ל"מועדון החלל"- קבוצת המדינות הבונות לוויינים ומשגרות אותם לחלל עצמאית - אלא הוא היה גם פריצת דרך עולמית בתחום הלוויינות בעולם. קראו עוד

מצפה הכוכבים הראשון בישראל הוקם בנקודה הגבוהה ביותר בגוש דן: גבעת קוזלובסקי בגבעתיים, שבניגוד להיום, באותה העת היה אזור חשוך ללא זיהום אור. מנהלו הראשון היה יו״ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה אינג׳ יוסף פוקס ובשנות התשעים קבע מצפה הכוכבים שיא עולמי בתצפיות בכוכבים משתנים - 22,000 תצפיות! מאז היווסדו מושך מצפה הכוכבים חובבי אסטרונומיה לתצפיות, מפגשים והרצאות.

ראש ממשלת ישראל מנחם בגין מורה על התנעת תוכנית החלל הישראלית הביטחונית – שבועות ספורים לאחר שישראל משמידה את הכור הגרעיני בעיראק. קידום תוכנית החלל הישראלית נתפס כנחוץ לאחר החתימה על הסכמי השלום עם מצרים ב-1979, הן בשל היוקרה המדינית הכרוכה בה והן בשל אובדן יכולות של איסוף מודיעין בעקבות הנסיגה מסיני, בין היתר בשל חוסר היכולת לטוס מעל שטח מצרים. שבע שנים לאחר החלטתו של בגין, ישראל שיגרה את הלוויין אופק 1 והפכה למדינה השמינית בעולם שהצליחה לעשות זאת באופן עצמאי.

ישראל משגרת לראשונה לוויין תקשורת לחלל - עמוס 1. הלוויין, שנבנה על ידי התעשייה האווירית לישראל, שוגר מגיאנה הצרפתית ותופעל על ידי חברה פרטית. הוא שימש לשירותי טלוויזיה על ידי חברת YES, HBO וחברות אחרות. שיגור הלווין נחשב יוזמה נועזת בהקשר הישראלי, שכן לתעשייה האווירית לא היה ניסיון קודם בתחום, ולקוחות פוטנציאליים הביעו חוסר אמון כלפי יכולותיה. השיגור הרחק מישראל הציב קשיים רבים, וכך גם התפעול: היה צורך ללמוד מהיסוד כיצד לבנות ולנהל תחנת קרקע העוקבת אחר הלוויין. בשנים האחרונות עמוס 1 אינו פעיל, לאחר שנמכר לחברת Intelsat.

לוויין הצילום המסחרי הראשון של ישראל, ארוס A1, משוגר לחלל. הלוויין, ששוגר מסיביר על גבי משגר רוסי, נועד לצילום תמונות מפורטות של מקומות שונים בעולם – בין אם לצרכי ביון, תכנון ערים ועוד. שיטת הפעולה היא שהלקוח מקבל את השליטה על הלוויין מבלי שמפעילי הלוויין ידעו מה החליט לצלם. הלוויין היה הראשון בסדרת לווייני צילום מסחריים שתוכננו על ידי התעשייה האווירית עבור חברה פרטית שבבעלותה ובבעלות אלביט ומשקיעים אחרים. בסופו של דבר אמורים להיות משוגרים 6 לוויינים לכיסוי מלא של כדור-הארץ; עד כה שוגרו רק שניים.

16 ימים נשאנו עינינו לחלל, כאשר האסטרונאוט הישראלי הראשון, אילן רמון, עופף לו חסר משקל יחד עם ששת אנשי צוות מעבורת הקולומביה, מספר כמה הוא מתרגש להגשים חלום. בתום המסע התפרקה המעבורת עם כניסתה לאטמוספרה וכל הצוות נספה. האסון הכבד הדהד ברחבי העולם. משימתו הראשונה של רמון בחלל היתה אמורה להיות האחרונה של המעבורת ואיש לא שיער שכך זה יסתיים. בעקבות האסון, צי המעבורות קורקע. ועדת חקירה שהוקמה לאחר מכן מצאה ליקויים מנהלתיים וטכניים שהובילו להתפרקות. 

ישראל משגרת לחלל את הלווין גורווין טכסאט 2. הלוויין, שהחל את דרכו כפרויקט של סטודנטים בטכניון בליווי של אנשי הסגל, היה קטן: הוא שקל 50 ק״ג, גודלו 50X50 סנטימטרים והוא צרך 17 ואט. את החומרה שלו תרמו חברות ישראלית שביקשו לבחון פיתוחים חדשים בתנאי חלל. הלויין שימש לניסויים מדעיים, וכלל בין היתר מד אוזון, גלאי חלקיקים כבדים, גלאי קרינת X. גם אגודת חובבי הרדיו בישראל נהנתה משירותיו של הלווין, לאחר שהחלה להפעיל תחנת קרקע שאפשרה האזנה ושידור ללוויין על ידי חובבי רדיו מכל העולם.