נוגעים בעולמות אחרים

בכל פעם שאנו מביטים לירח אנו זוכים לראות את אותם פנים, הולכות ומתמלאות או מתחסרות במשך החודש. על גב הירח אפשר היה רק לחלום או לשיר שירים, כמו להקת פינק פלויד עם "הצד האפל של הירח", שאינו כזה אפל כמו שחושבים. אך כשברית המועצות שלחה לשם חללית, קיבלנו הצצה לחלק הרחוק והנסתר הזה. לונה 3 היתה חלק מתוכנית בת 15 משימות, שפעלה בין 1959 ל- 1976 ופרצה דרך בתחום חקר הירח. תוכנית לונה היתה למעשה הפעם הראשונה שהאנושות הגיעה כל כך קרוב לעולם אחר, זר, במערכת השמש.

אחרי מאות שנים שבני אדם ידעו על קיומם של כוכבי הלכת הגיע הזמן לשלוח סופסוף חללית לביקור. לאחר מסע בן שבעה חודשים וחצי בחלל הריק, מארינר 4 ביצעה את היעף הראשון בהיסטוריה על פני כוכב לכת וצילמה אותו. מאדים. פני השטח המדבריים שאנו מכירים מכדור הארץ הציתו פליאה בכל מי שצפה בתמונות ההן. עולם כה קרוב ועם זאת כה קרוב. אין פלא שאחת השאלות שהתעוררו היתה: האם במאדים התקיימו פעם (או קיימים כיום) חיים?

להנחית חללית על קרקע של עולם אחר בחלל, נחיתה רכה שתאפשר גם שידור מידע ותצלומים מפני השטח. את החלום הזה הגשימו לראשונה הסובייטים ב- 30 בינואר עם הגשושית לונה 9. לונה היתה רק אחת מבין 15 משימות שהושלמו בהצלחה ופרצו דרך בתחום חקר החלל בכלל וחקר הירח בפרט.

החללית האמריקנית אפולו 11 עושה היסטוריה לאחר שהיא נוחתת בהצלחה על הירח, וניל ארמסטרונג מניח לראשונה את כף רגלו על אדמת הלוויין האפור של כדור-הארץ: "זהו צעד קטן לאדם, זינוק אדיר לאנושות״, היו מילותיו הראשונות. אלא שזמן קצר קודם לכן האירוע ההיסטורי היה יכול להיגמר באסון, כשבאז אלדרין וניל ארמסטרונג התקשו למצוא אתר נוח על הירח עבור רכב הנחיתה, והדלק החל לאזול. ארמסטרונג היה בעברו טייס ניסוי מנוסה ומוכשר, והוא השלים את משימת הנחיתה בהצלחה. גם פה מילותיו בלתי נשכחות: ״יוסטון, כאן בסיס השלווה, הנשר נחת״. ההישג האדיר נחשב על ידי רבים עד היום למהלך שהכריע את המרוץ לחלל מול הסובייטים.

לפני שהגשושית הסובייטית ונרה 7 יוצאת מכלל פעולה, בשל התנאים הקשים שעל פני נוגה, ובין השאר היא מספיקה להקליט לראשונה קולות מעולם אחר: רוח. לאחר מסע בן כארבעה חודשים, ונרה 7 נכנסה לאטמוספרת כוכב הלכת השכן בעודה מחוברת לרכב האם, ואז התנתקה ממנו בגובה 60 קילומטר. הגשושית תרמה נתונים על ההרכב האטמוספרי של נוגה – 97% פחמן דו-חמצני – ומדדה טמפרטורה גיהנומית של 475 מעלות על פני השטח.

הרובוט הסובייטי לונחוד 1 נוחת ומסייר לראשונה על גוף שמימי אחר - הירח. לונחוד 1 נחת באתר הידוע כים הגשמים וטייל על פני הירח כשהוא עוצר מעת לעת על מנן להיטען באמצעות הפאנלים הסולריים. תוכנית לונחוד כללה כמה שיגורים שמטרתם הנחתת רוברים רובוטיים על הירח, ואחריהן לא נחת רובר על גוף שמימי אחר עד למשימת מארס פת׳פיינדר ב-1997, על מאדים. ב-2010 התגלה הלונחוד 1 על הירח ותועד על ידי גשושית של נאס״א שהקיפה את הירח.

ארצות הברית משגרת את גשושית המחקר פיוניר 10, ומיד אחריה את פיוניר 11; צמד הגשושיות היו לעצמים הראשונים מעשה ידי אדם שהגיעו אל קצוות מערכת השמש. פיוניר 10 חקרה את כוכב הלכת צדק והייתה הגשושית הראשונה שצילמה אותו מקרוב. ב-2003 אבד עמה הקשר. פיוניר 11 שוגרה לחקר מערכת השמש החיצונית, והיא חקרה לראשונה את שבתאי, הקרינה הקוסמית ורוח השמש. לשתי הגשושיות צורפה דיסקית האמורה לספק לתרבויות של חוצנים תבוניים מסר מהמין האנושי. על הלוח מופיעים בין היתר גבר ואישה עירומים וסמלים המציינים את מיקום כדור-הארץ בין כוכבי הלכת.

עם חזרתה של החללית אפולו 17 ממשימתה על פני הירח, מגיעה לסיומה תכנית אפולו של נאס״א. אפולו 17 – השיגור ה-11 של בני אדם לירח – הייתה המשימה המאוישת האחרונה מעבר למסלול כדור הארץ. תוכנית אפולו הסתיימה על רקע עלויותיה האדירות: בתחילת שנות השישים, ההערכה הייתה כי התוכנית תעלה 7 מיליארד דולר, אך העלות הסופית של כל התוכנית האמירה ל-23 מיליארד דולר. שלוש משימות נוספות תוכננו – אפולו 18, 19 ו-20 – אך צמצום בתקציב הוביל לביטולן ולמעבר לעידן מעבורות החלל.

החללית הסובייטית ונרה 9 נכנסת למסלול הקפה סביב נוגה, ונהיית החללית הראשונה שעושה זאת. החללית כללה מקפת ונחתת; הנחתת של ונרה 9 היתה הראשונה לספק תצלומים מפני השטח של כוכב לכת אחר. ונרה 9 מדדה עננים שעוביים היה 30-40 קילומטרים בגובה 30 עד 35 קילומטרים. כמו כן, היא מדדה את טמפרטורת פני השטח – לא פחות מ-485 מעלות!

הגשושיות וייקינג 1 ו-2 ששיגרה ארצות הברית נוחתות בהצלחה על קרקע מאדים. היו אלה הפעמים הראשונות שבהן הונחתו חלליות על פני מאדים וששודרו ממנו תצלומים לכדור-הארץ. לכל אחת מהגשושיות היתה מקפת ונחתת. הנחתות של שתי המשימות ערכו ניסויים ביולוגיים לחיפוש אחר סימנים לחיים, וחשפו פעילות כימית בלתי צפויה בקרקע. עם זאת, לא נמצאו עדויות להימצאות חיים. וייקינג 1 ו-2 שידרו לכדור-הארץ נתונים עד תחילת שנות השמונים. ממצאיהם שימשו בסיס למשימות נאס״א למאדים בשנות התשעים.

הגשושיות וויאג'ר 1 ו-2 משוגרות למשימות מחקר בכוכבי הלכת הגדולים. וויאג׳ר 1 נשלחה לחקור ולצלם את טבעות שבתאי, צדק – ובפרט את הכתם האדום, את ענניו של כוכב הלכת ואת ירחיו. לאחר השלמת משימותיה נהייתה העצם המרוחק ביותר מכדור-הארץ והגשושית הראשונה שיצאה אל מחוץ למערכת השמש. וויאג׳ר 2 היתה הגשושית הראשונה שביקרה בארבעה כוכבי הלכת הענקיים של מערכת השמש: צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון. שתי הגשושיות נשאו תקליט זהב המיועד – באופן סמלי לפחות - לחייזרים תבוניים. בתקליט כלולים בין היתר צלילים המתארים את המין האנושי ואת כדור-הארץ.

החללית ונרה 13 ששיגרה ברית המועצות נוחתת על נוגה, אוספת דגימות קרקע ומנתחת אותן במקום. שני חוקרים טענו כי תצלומים ששיגרה ונרה 13 מעידים על חיים על פני כוכב הלכת. הם זיהו בין היתר עצמים דמויי דסקה ועקרב שהופיעו ונעלמו בתצלומים. מהנדסים שהכירו את ונרה 13 ומרכיביה הבהירו שהדסקה שזוהתה היא למעשה כיסוי העדשות של החללית. שאר המופעים הבלתי מוסברים התגלו כתוצרים של תהליך עיבוד התמונות, שאינם מופיעים בגרסאותיהן המקוריות.

חללית חולפת לראשונה ליד אסטרואיד ומצלמת אותו. היתה זאת הגשושית גלילאו ששוגרה על ידי נאס״א שנתיים קודם לכן, כשהיא בדרכה לצדק. במפגש חסר התקדים הזה תיעדה הגשושית את האסטרואיד גאספרה כשהיא חולפת על פניו במהירות של שמונה קילומטרים לשנייה - עד למרחק מינימלי של 1,600 קילומטרים. 57 התמונות שהגשושית שידרה בחזרה לכדור-הארץ, עד מרחק של 5,300 מגאספרה, חשפו אסטרואיד מצולק ממכתשים ובעל מבנה לא רגיל.

הגשושית גלילאו מגיעה אל כוכב הלכת צדק בתום שש שנות מסע במערכת השמש. עם הגעתה, נכנסה גלילאו למסלול סביב צדק והחלה לחקור אותו ואת ירחיו. הגשושית סיפקה בין היתר נתונים חדשים ששפכו אור חדש על המבנה הכימי וההרכב האטמוספרה של צדק. גלילאו סיפקה גם תמונות חסרות תקדים, ובהם תצלום של הירח איו שהוביל מדענים למסקנה כי מתחת לקרח המכסה אותו נמצאים מים – המעלים את האפשרות לקיום חיים על פני הירח. הגשושית גם מימשה ניסוי שהציע האסטרונום קארל סייגן – לבדוק האם ניתן לגלות מהחלל חיים על פני כדור-הארץ – ועמדה במשימה בהצלחה!

הגשושית האמריקאית מארס פאת׳פיינדר מנחיתה על מאדים תחנת מחקר ורכב מחקר קטן בשם סוג'רנר. היתה זו הנחיתה המוצלחת הראשונה על מאדים מאז משימות וייקינג, כשלושים שנה קודם לכן. משימת המחקר, שהתמקדה במדידות של האטמוספרה, האקלים, הגיאולוגיה והרכב אדמת מאדים, הייתה חלק ממאמצי נאס״א לבצע שיגורים זולים בתדירות גבוהה יחסית, תחת המוטו ״זול יותר ,מהיר יותר ,יעיל יותר״; הקמת הפרויקט ארכה 3 שנים ועלתה פחות מ-150 מיליון דולר - עלות זולה יחסית בהשוואה לפרויקטים אחרים של נאס״א.

הגשושית ג'נסיס מחזירה לכדור הארץ דגימות ראשונות שנאספו מעבר למסלול הירח. הדגימות כללו חלקיקים מרוח השמש, במטרה לחקור את היחס בין היסודות השונים המרכיבים את השמש ולשפוך אור על היווצרות מערכת השמש. מכיוון שהטמפרטורות הגבוהות של השמש אינן מאפשרות איסוף ישיר של החומר ממנו הוא עשוי, רוח השמש הפכה למוקד המשימה. עם חזרת ג׳נסיס לכדור-הארץ כשלוש שנים לאחר שיגורה, היא התרסקה בעת הנחיתה בשל כשל בפריסה של מצנח העוגן שלה. כתוצאה, הדגימות של רוח השמש הזדהמו באופן חלקי, אך מדענים בכל זאת הצליחו לזהות דגימות שרדו את הנחיתה הקשה.

הגשושית האמריקנית סטארדאסט אוספת לראשונה דגימות אבק מהילה של שביט, ווילד 2. היה זה הניסיון המוצלח הראשון לאסוף דגימת חומר מעבר לירח. האבק, שחלקיקיו היו קטנים מגרגר חול, נאסף באמצעות יחידות אירוג׳ל – ג׳ל עם צפיפות נמוכה. מהירות פגיעת החלקיקים באירוג׳ל היתה 6.1 ק״מ בשנייה, פי 9 ממהירות יריית כדור מרובה. הגשושית שבה לכדור הארץ שנתיים לאחר, והקפסולה ובה הדגימות נחתה בשלום ביוטה. במהלך משימתה הגשושית אף חלפה ליד האסטרואיד 5535 אנה פרנק, במרחק 3,300 קילומטר, וצילמה אותו.

שני רכבי מחקר של נאס"א, ספיריט ואופורטוניטי, נוחתים בהצלחה על מאדים בהפרש של שלושה שבועות. רכבי המחקר נשלחו בין היתר למצוא עדויות לזרימת מים במאדים בעברו של כוכב הלכת או בהווה ולזהות סימנים למצבים סביבתיים קדומים שאולי היו יכולים לקיים חיים על פני כוכב הלכת. רכב המחקר ספיריט היה אמור לפעול במשך 90 יום אך פעל כמעט 2269 ימים, במהלכם נתקע בחולות כוכב הלכת אך המשיך לספק נתונים מחקריים. רכב המחקר אופורטוניטי, לעומת זאת, ממשיך לפעול העד היום.

הגשושית קאסיני מגיעה לכוכב הלכת שבתאי בתום מסע של 7 שנים במערכת השמש. עם הגעתה החלה גלילאו לתמרן דרך טבעותיו של שבתאי ןלחקור ולצלם אותו ואת ירחיו. הגשושית שלחה תמונה מרהיבות וחסרות תקדים של שבתאי וירחיו. בין תגליותיה הרבות: פעילות כמו-געשית על פני הירח אנקלדוס הגורמת ל״גייזרים״ של אדי מים וקרח. כמו כן שחררה נחתת בירחו הגדול של שבתאי, טיטאן. היתה זו הנחיתה ראשונה על פני ירח של כוכב לכת במערכת השמש החיצונית, והיא חשפה בטיטאן גשמים, נהרות, אגמים וימות.

הגשושית האירופית הויגנס מבצעת נחיתה רכה ראשונה על טיטאן, גדול ירחיו של שבתאי. בכך הפך טיטאן לגוף המרוחק ביותר מכדור-הארץ שעליו נחתה גשושית. הויגנס היתה חלק ממשימת הגשושית קאסיני לכוכב הלכת צדק. לאחר שהתנתקה מגשושית-האם ונחתה על טיטאן, החלה לשדר תמונות מפני השטח. מדענים העריכו שהויגנס תשרוד דקות ספורות אך היא שידרה במשך יותר שעתיים. התצלומים מצביעים על זרימת נחלים ואגמים, שלהערכת חוקרים מורכבים ממתאן, חומר שבטמפרטורה שעל פני כדור-הארץ מופיע כגז.

לראשונה נכנסת גשושית מחקר למסלול סביב כוכב הלכת חמה (Mercury) – החללית האמריקנית מסנג'ר. על אף שהגשושית הייתה יכולה להגיע לחמה תוך שלושה חודשים בלבד, היא שוגרה במסלול שארך מספר שנים כדי שתוכל להיכנס למסלול הקפה נמוך יותר, במהירות נמוכה יותר. בין היתר צילמה הגשושית שטחים רחבים על פני כוכב הלכת שנראה שנוצרו על ידי התפרצויות געשיות, ושהעידו על שדה מגנטי פעיל הנוצר על ידי גרעין ברזל מותך. עם היכנסה למסלול הקפה סביב חמה, צילמה הגשושית כ-100,000 תמונות של פני כוכב הלכת.

הגשושית האמריקנית דון (Dawn) נכנסת למסלול הקפה סביב האסטראויד וסטה המצוי בחגורת האסטרואידים, בדרכה לכוכב הלכת הננסי קרס. זו המשימה הראשונה לחקר שני הגופים. באופן חסר תקדים בחקר גרמי שמיים, הגשושית הקיפה את האסטרואיד במשך תקופה ארוכה – החל מיולי 2011 ועד ספטמבר 2012. בדצמבר 2011 דון היתה במסלול הנמוך ביותר סביב וסטה – גובה של 210 קילומטר מעל פני השטח של האסטרואיד. שנתיים וחצי לאחר מכן נכנסה הגשושית למסלול הקפה סביב קרס.

סין מנחיתה לראשונה על הירח נחתת ורכב רובוטי. משימת צ׳אנג-אה 3 - הקרויה על שם פיה מאגדה סינית הגרה על הירח - הייתה שלב חשוב בתוכנית החלל הסינית: הייתה זו הפעם הראשונה שסין מנחיתה גשושית על גוף מחוץ לכדור-הארץ, ובכך היא הצטרפה למועדון המצומצם של המדינות שהצליחו לעשות זאת, שכלל עד אז רק את ברית המועצות וארה"ב. הייתה זו גם הפעם הראשונה שגשושית נוחתת על הירח מאז משימת לונה 24 הסובייטית ב-1976.