ביום רביעי, 12 בנובמבר, בשעה 17:30 שעון ישראל, תנחת הנחתת פִילֵאַה (Philae) על כוכב שביט בשם צ'ריומוב-גרסימנקו. זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה שחללית תנחת על כוכב שביט. פִילֵאַה תבחן את הרכב הקרח ממנו עשויים כוכבי שביט כדי ללמוד על מקור השביטים ביקום והשפעתם האפשרית על החיים על פני כדור הארץ. לפרויקט זה שותפים גם חוקרים ישראלים בראשות פרופ' בר-נון וד"ר דיאנה לאופר המבצעים מחקר במימון סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע על הגזים הנפלטים מהכוכב "צ'ריומוב-גרסימנקו". הנחתת תעגון על פני השביט העשוי קרח בעזרת צילצלים וברגים שיחדרו לעומקו. אמצעים הדרושים כדי להחזיקה על פניו הפריכים של השביט הזעיר (כמעט) חסר כוח הכבידה, שמזכירים שלג רך שזה עתה נפל.
חלום בן 25 שנה עומד להתגשם: קבוצת חוקרי שביטים מהעולם בשם רוזינה, עליהם נמנה פרופ' עקיבא בר-נון מהחוג למדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב, הגו את הרעיון כבר לפני שנות דור. הם תכננו כי חללית תטוס סמוך לשביט במשך שנה ואז תנחית עליו גשושית נחתת.
החללית רוזטה של סוכנות החלל האירופית שוגרה בשנת 2004 ובאוגוסט 2014 נכנסה החללית למסלול סביב השביט. ביום רביעי ה-12 בנובמבר בשעה 10:35 בבוקר (שעון ישראל) תינתק הנחתת 'פילאה' מחללית האם רוזטה ותנסה לעגון על פני השביט המרוחק מהחללית 22 קילומטרים. הנחיתה על השביט צפויה להתרחש בשעה 17:30. הידיעות מהחללית הרחוקה יגיעו לכדור הארץ לאחר 28 דקות, ובשעה 18:00 ייוודע אם הצליחה פילאה לעגון על השביט.
"חנקן היתה התגלית הגדולה ביותר עד כה", אומר פרופ' בר-נון. "זאת היתה 'פצצה', כי עד כה לא מצאנו חנקן בשביטים. כעת אנחנו מצפים למצוא גזים אצילים כמו ארגון, קריפטון ונאון. ככל שאנחנו מתקרבים יחד – השביט והחללית רוזטה – לשמש, השביט מתחמם והופך ליותר ויותר פעיל, מה שמאפשר לנו לגלות חומרים בריכוזים נמוכים מאוד".
ממצאים נוספים שנאספו בידי קבוצת החוקרים מעידים כי השביט נוצר בטמפרטורה של מינוס 250 צלזיוס בקצה מערכת השמש. זהו ממצא נוסף המקטין את חשיבותם של שביטים בהבאת מים וחומרים אורגניים לכדור הארץ הצעיר, בניגוד לתיאוריות קודמות בנושא.
לסרטון "לרדוף אחר שביט" אודות פרוייקט רוזטה בסוכנות החלל האירופית לחצו כאן >>