אחרי ארבע שנות עבודה, חוקרים פרסמו החודש את המפה הגדולה והמקיפה ביותר של שמי הלילה הכוללת שלושה מיליארד גופים אסטרונומיים. קטלוג הגופים השמימיים, הכולל בין היתר כוכבים, גלקסיות, אסטרואידים, כוכבי לכת, ערפיליות וקווזארים, נגיש כעת לחוקרים מכל העולם ללא כל עלות.
חוקרים מהמכון לאסטרונומיה באוניברסיטת הוואי השלימו את הקטלוג, הכולל מידע על מיקומם, צבעם ובהירותם של הגופים השמימיים, באמצעות טלסקופ שמוצב בפסגת הר הגעש הרדום הלאקלה (Haleakala) באי מאווי בהוואי. בסך הכל אספו החוקרים שני מיליון גיגה-בייט של נתונים – מידע השווה ערך למיליארד תמונות סלפי, או לחלופין פי מאה מכל תכני ויקיפדיה הקיימים כיום.
אחד השימושים המרכזיים של המפה יהיה לזהות שינויים קצרי טווח בשמי הלילה. הטלסקופ צילם 75% משמי הלילה הגלויים מהוואי לא פחות מ-12 פעמים, והפערים בין התיעודים השונים עשויים לאפשר את גילוי תנועתם של אסטרואידים ושביטים וגופים שבהירותם משתנה. הטלסקופ כבר שבר שיא כשגילה בלילה אחד 19 אסטרואידים שטרם היו ידועים לנו, ובין היתר הוא גם זיהה מספר אסטרואידים שמסלולם עובר בקרבת כדור-הארץ. זיהוי מוקדם של אסטרואידים במסלול התנגשות הוא כמובן קריטי לאפשרות של מניעת אסון.
3-astronomersr.jpg
המיזם גם מאפשר מיפוי כוכבים עד למרחק של עד 300 שנות אור מכדור-הארץ, זיהוי כוכבי לכת דמויי-צדק המקיפים כוכבים קרירים יחסית הידועים כננסים אדומים, חקר קיומו של חומר אפל בגלקסיית אנדרומדה השכנה לגלקסיית שביל החלב, מיפוי הכוכבים והאבק והגזים בשביל החלב בצורה חסרת תקדים – ועוד מגוון מחקרים. הטלסקופ סיפק ״מבט חסר תקדים על טבען הדינמי והארעי של תופעות אסטרונומיות״, אמר בהודעה לעיתונות האסטרונום עידו ברגר ממכון הרווארד-סמית׳סוניאן לאסטרופיזיקה, אחד מעשרת הגופים שהיה שותף למיזם.
אלא שזה לא סוף פסוק: טלסקופ חדש הנבנה כעת בצ׳ילה ואמור להתחיל לפעול ב-2022 צפוי לספק מפה שתכלול לא פחות מ-37 מיליארד גלקסיות וכוכבים.
כיום קיימים מיזמים שונים למיפוי היקום. בקיץ 2016 התפרסמה המפה התלת-ממדית הגדולה ביותר של היקום, תוצר של סקר השמיים הדיגיטלי סלואן (Sloan Digital Sky Survey), שהשתמש בטלסקופ של מצפה הכוכבים אפאצ׳י פוינט בניו מקסיקו, ארה״ב. המיפוי לא הסתפק בזיהוי מיקומם של גופים בשמי הלילה אלא מדד את המרחק ל- 1.2 מיליון גלקסיות בשטח של 650 מיליארד שנות אור מעוקבות. המפה התלת-ממדית שפורסמה לאחר חמש שנות עבודה, תשמש בין היתר לחקר השפעת האנרגיה האפלה, האחראית להאצת התפשטות היקום.